אם אתה לא זמר גדול או אפילו סטודנט בבית ספר למוזיקה, אבל אתה רוצה לשיר בצורה נקייה ויפה, תצטרך להשקיע מאמצים רבים כדי לשפר את עצמך. העבודה על עצמך לא תהיה לשווא: אושר מיצירתיות ועיני הערצה של הקהל יהוו פרס עבור המאמצים שלך.
זה הכרחי
- - ספרי לימוד על אינטונציה,
- - מורה קולית,
- - פסנתר,
- - תרגילים לעבודה על אינטונציה.
הוראות
שלב 1
מצא מורה לשירה קלאסית או פופ. ללמוד לשיר לבד קשה ולעיתים מסוכן. אתה מסתכן במחלות רצועות אם הצליל לא מופק כהלכה. אי אפשר להשתלם גרידא ללא הכשרה קבועה בפיתוח שמיעה, ניהול נשימה, מזמורים ותרגילים אחרים.
שמיעה יכולה להיות מולדת, אבל גם אם אין לך מזל, זו לא סיבה להתייאש: ניתן לפתח אותה. אפילו אוזן טובה אינה מבטיחה טוהר תווים בגובה רב: קורה שאדם שומע פגמים בצורה מושלמת, אך אינו מסוגל לתקן אותם.
שלב 2
אסוף ספרים ונגינה מהספרייה כדי לעבוד על אינטונציה. ישנם ספרי לימוד רבים ועזרי הוראה המוקדשים לפיתוח שמיעה.
לרוב הם מיועדים למורים לבתי ספר למוזיקה ומכללות, אך ניתן ליישם את הייעוץ. תרגלו באופן קבוע ומצפוני: בדקו את דיוק מכת התווים על הפסנתר, שירו ראייה, התאמנו במקומות קשים לאינטונציה.
שלב 3
האזן עוד וחזור אחרי הסולנים שמעניקים לך השראה. חשוב לפתח שמיעה פנימית. לשם כך עליכם להאזין למוזיקה ולחזור עליה, לשיר סולמות, לנסות להרגיש את הכבידה הפנימית.
אפילו מוזיקאים אינסטרומנטליים, העובדים על יצירה, שרים אותה בראשם. לפיכך, הם מנסים להציג את המנגינה לא כרצף תווים, אלא כמחשבה שגדלה ומתפתחת, יש לה שיאה והשלמה. כל זה מודגש בקו מלודי אקספרסיבי, דינמיקה (חזקה יותר - שקטה יותר), מבטאים, משיכות (בצורה חלקה - בפתאומיות).
שלב 4
הקשיבו לשקט, תנוחו. תנוח לאוזניים. אי אפשר לעסוק כל הזמן בתרגילי אינטונציה, אחרת תפסיק להבחין בין גובה הצליל. עייפות משפיעה לרעה גם על מצבה הרגשי של הזמרת. קח ימים של שקט, הקשב לצלילי הטבע. זו תשפיע לטובה על הקול ועל יכולות האינטונציה של מנגינות.
