ביצירתיות של כל קבוצה מוזיקלית יש שיר "מיוחד" - אישי מאוד ולא מובן אפילו למעריצים המסורים ביותר. עם זאת, למרות התוכן המעורפל, קומפוזיציות כאלה נבדלות על ידי ביצועים חושניים במיוחד, ולכן הם כמעט תמיד הופכים ללהיטים. זה סוג זה של פופולריות שהרכב "להישאר לחורף", בביצוע קבוצת הטחול, זכה.
הוראות
שלב 1
השיר הזה מורכב מספיק בלחן. באופן מקובל, כל פסוק מחולק לשני חלקים, אותם יש לנגן באותה צורה. האקורדים בתחילת השיר הם כדלקמן:
(F) קילומטרים יהפכו במהלך השנים (C) לסרטים (Dm), מה שנמצא על ציר הזמן (C), יבשות (A #) יריעו להם (F).
שלב 2
מנגינה זו חוזרת על עצמה פעם נוספת ואז זורמת בצורה חלקה למקהלה. הביטוי "הישאר לחורף" חוזר על עצמו במעבר A # -F (עדיין מלודי חלק מהפסוק), אחר כך ב- A # -Dm ולבסוף ב- A # -G. במקום החזרה הרביעית מתבצעת השורה "המים קפואים - נפריע" במעבר A # - G. את אקורד ה- G יש לנגן בצורה הטובה ביותר עם מקבץ גדול בשורה השלישית - זה יעמיק את המיתרים וייצור הפסקה אופיינית לשיר בין הפסוק.
שלב 3
ניתן לבצע את השיר בכל קרב שתרצה, הגרסה הפשוטה ביותר היא "שש" הקלאסית. בגרסה האקוסטית, אלכסנדר וסילייב מנגן אותה כדלקמן: (מהיר) למטה למטה (למטה) למטה. התוצאה היא מקצב דו-צדדי עם פעימה שנייה חזקה.
שלב 4
לשחקנים רבים יש קשיים בקצב המנגינה: האקורד הראשון של השורה מושמע יותר מדי זמן, השניים הנותרים מתחלפים מהר מדי. למעשה, הקו מורכב מ -12 פסים, מתוכם 8 ניתנים ל- F (4 קרבות מקוריים) ו -4 ל- C ו- Dm (קרב אחד על כל אחד).
שלב 5
בפסוק השלישי המנגינה משתנה - היא נעשית רגועה וחלקה יותר. זה יכול לבוא לידי ביטוי על ידי שינוי הקרב (וסילייב עצמו במקום הזה הולך לשישה) ומתחיל לנצח רק את המיתרים הנמוכים, מה שהופך את הצליל למאסיבי פחות. האקורדים הם כדלקמן:
(ג) אוקיינוסים לכיוון החול (ז) שיירות (אם)
לעולם אל תקרא את השורות האלה (G) - אפילו מוזר (F), אני לא יודע מה לומר (C).
בגזרה עם פסוק רגוע, הפזמון האחרון מנוגן בצורה בהירה ובלחץ מיוחד: השורה "הישאר לחורף" חוזרת על F-C, F-Am, F-D.
שלב 6
בסוף השיר, מנגנים אקורד עם בעזרת סיבית, ו"לא לישון "חוזר עליו שלוש פעמים. לאחר מכן, עדיף לעמעם את המיתרים על ידי ניתוק הצליל.
