הצופה ההמוני בדרך כלל לא טורח לחשוב על איכות התרגום של סרטים מסוימים, משום שמבחינתו לעתים קרובות רק המהות חשובה. ורק מומחי קולנוע אמיתיים חושבים שזה תרגום שעוזר לא רק לתפוס את כוונתו האמיתית של הבמאי, אלא גם ליהנות באופן מלא מדיאלוגים של הדמויות. דמיטרי יורייביץ 'פוצ'קוב (גובלין) נחשב לאחד מסופרי התרגום הרוסיים הטובים ביותר. הוא תמיד מעביר את אווירת המקור בדיוק מרבי בדיאלוגים ובמונולוגים, ומשלים את ההקשר של התמונה במצגת נוצצת ומקורית.
לבובסקי הגדול (1998)
תמונה זו, שנוצרה בסוף המאה הקודמת, מהווה כיום קלאסיקה של קומדיה, וכל אדם הרואה עצמו מאהב אמיתי של הצלם כבר ראה את היצירה הנפלאה הזו של מנהלי הכת של האחים קון.
הדמות הראשית של התמונה, אדם שכונה החבר, הוא רפוי מוחלט, היפי ורווק שמח שיום בהיר אחד מוצא את עצמו בסדרה של כל מיני הרפתקאות שמפילות את אורח חייו הרגיל. לפני שהגיבור נקלע למעגל אינסופי של אירועים מוזרים, חיי היומיום שלו כללו שתייה, קישוט ביתו ושיחק באולינג עם חברים שהיו מחסנים כמוהו. הגנגסטרים טועים בדוד במיליונר לבובסקי, שהיה שם הסרט.
ברצונו לשדוד איש עשיר, שני שודדים פורצים לביתו, דורשים כסף מהגיבור ומקלקלים את השטיח שלו, ששימש חפץ חשוב בדירתו של החבר. לאחר מכן, הרווק הפגוע ביותר מחליט לבקר באחוזתו של העשיר לבובסקי ולדרוש ממנו שטיח חדש.
יתר על כן, עלילת התמונה הזו לובשת אופי אבסורדי ומרתק. הגיבור וחבריו מתחילים להילחם בגנגסטרים, ועושים זאת בצורה לא מקצועית ביותר. הסרט מכיל זרם של כאוס לא מכוון ואלמנטים של הומור שחור, שדמיטרי יורייביץ 'מעביר בצורה יצירתית בעבודתו. יתכן שהסרט לא היה זוכה לפופולריות כזו ברוסיה, אלמלא הגובלין היה לוקח לעבודה.
"מנעול, מלאי, שתי חביות" (1998)
זהו סרטו העלילתי הראשון של הקולנוען הבריטי גיא ריצ'י. כך קרה כי הופעת הבכורה של ריצ'י הייתה מוצלחת ביותר וכעת הסרט "נעילה, מלאי, שתי חביות", על פי רוב המעריצים, נחשב לבמאי הסרט הטוב ביותר בקריירה שלו. כשהסרט פורסם לראשונה באופן רשמי, המבקרים הגיבו אליו באופן חד משמעי, ודיבבו את התמונה לדמות משנית של יצירותיו של קוונטין טרנטינו.
אבל הזמן שם את הכל במקום, והיום עבודתו של גיא ריצ'י נחשבת בצדק לקלאסיקה של הקולנוע. ארבעה חברי חיק, שצברו 25 אלף לירות כל אחד, החליטו שזה יהיה טוב לזכות בחצי מיליון פאונד במשחק קלפים של שארפי והגנגסטר האחרון שכונה הארי הגרזן, שאחד מחבריו, אדי, צריך איתו לְשַׂחֵק. מטבע הדברים, המיזם הזה מתגלה כלא מוצלח, והבחור מאבד את אותו חצי מיליון פאונד לחדדים יותר. הוטלה עליו דרישה ברורה - להחזיר את הכסף תוך שבוע בדיוק. אחרת, כל אחד מחברי הכנופיה הזו היה מאבד את אצבעו.
חברים צריכים איכשהו לחלץ את עצמם מהמצב הנורא ביותר הזה. כאן מתחיל הכיף. האווירה האפלה של העולם התחתון, ההומור הבריטי האיכותי, הרבה זבל ועלילה יוצאת מן הכלל - לסרט הזה יש את כל האיכויות האלה. מעריצים רבים של התרגום של גובלין מאמינים כי המשחק הקולי של הסרט הזה הוא יצירתו הטובה ביותר. בכך הוא לא רק הפגין שוב את כישרונו כמתרגם, אלא גם הוכיח כי ניתן לכבוש את כוונתו של הבמאי רק כאשר כל ביטוי של גיבור הסרט תואם לחלוטין את דבריו המקוריים שנכתבו בתסריט.
מעיל מתכת מלא (1987)
סרט של קלאסיקה אמיתית ושולט בקולנוע סטנלי קובריק יגיד לצופים עד כמה מערכת הצבא האמריקנית בקור ובאכזריות מכינה את הנערים אתמול למלחמת וייטנאם, והופכת את אותם נחתים לרוצחים אמיתיים שלא יודעים רחמים וצדק. אין ספק שרבים ראו את הקטע המפורסם מהסרט "מעיל מתכת מלא", כאשר סמל הרטמן בצורה משכנעת דיה מבהירה למתגייסים המסדרים כי הבדיחות הסתיימו, מכיוון שמרגע זה מתחילים להם חיים חדשים, ב שהם כבר לא אנשים, אלא "נשק אמריקאי" ו"שליחי מוות ". אחרי הקטע הזה, אתה עשוי לחשוב שהסרט יהיה קומדי, אבל זה לא לגמרי נכון. דרך הומור ואירוניה מורגשת רקע דרמטי ואכזרי, החושף את כל הטירוף והכאב של המלחמה.
זהו אחד הסרטים החשובים ביותר של קובריק, ולכן כל חובב סרטים פשוט מחויב לצפות בו. וכדאי לעשות זאת בתרגום הנכון מהגובלין. למרות העובדה ש"מארז מלא מטאל "הוא סרט די ישן, בתרגומו התאים פוחקוב את הדיאלוגים של הדמויות למציאות החיים המודרניים ככל האפשר, כשהוא משמש כמשמיד אמיתי של סטריאוטיפים, מכיוון שמבקרי קולנוע רבים עדיין מאמינים. שתרגומים חדשים חייבים להתאים בהכרח לתקופה בה צולם הסרט.
קדושים הבונדוק (1999)
הבמאי האמריקאי טרוי דאפי הציג לראשונה את הסרט המרתק הזה לציבור בשנת 1999. זו קומדיית פשע צבעונית שבה הארה אלוהית מגיעה לפתע לשני אחים ממוצא אירי. הם מתחילים להאמין במה שנועד להם לעשות מהפך מהפכני בעולם כולו. האחים האמינו שמשימתם לנקות לחלוטין את ארצנו החוטאת מכל מיני רוחות רעות. קונור ומרפי החלו לבלות את ימיהם במאבק על חיים צודקים, צדים שודדים מרושעים וחמדניים שהשפיעו לרעה על חיי העיר והפרו את הסדר הציבורי. האחים היו משוכנעים שהם עושים מעשה טוב, מכיוון ש"אין רע גדול יותר מאדישותם של אנשים ישרים."
אוהדים נואשים של ירי רחוב יפהפה, הומור שחור והרפתקאות מרגשות בוודאי יאהבו את הסרט הזה. סיפורם של שני האחים לא ישעמם את הצופה. לא בכדי הגובלין עצמו אמר שוב ושוב במאמריו ובראיונותיו כי הציור "הקדושים מהבונדוק" מומלץ בהחלט לצפייה לכל חובבי יצירתו של טרוי דאפי. דמיטרי יוריביץ 'עצמו מודה שהסרט הזה נמצא ברשימת המועדפים עליו, לכן תוך כדי ביצוע תרגומו ניתח בקפידה את נאומם של הדמויות באנגלית, ורק לאחר מכן הפך אותו לביטויים שאנו מבינים.
ספרות זולה (1994)
אמן של דיאלוגים ואשפה, חובב כפות רגליים נשיות והומור שחור, גנב מיומן ומלך הדם קוונטין טרנטינו משחרר בשנת 1994 סרט בשם "ספרות עיסת ספרים" ומפוצץ לחלוטין את תעשיית הקולנוע. היצירה האיקונית זכתה מיד לשבחים רבים מצד המבקרים. על הסרט הזה זכה טרנטינו בפרסים רבים ושונים, כולל פרס האוסקר לתסריט הטוב ביותר. אחרי הכל, "ספרות הזולה" הוא לא רק סרט נפלא, אלא גם סוג של סמל של קולנוע אמריקאי עצמאי.
בנוסף לכך שהמבקרים זכו לשבחים רבים, הסרט זכה במהירות גם לאהבה מוחצת מצד מעריצים ברחבי העולם. רבים עדיין רואים ביצירה זו לא רק את הסרט הפופולרי ביותר של קוונטין טרנטינו, אלא גם את ההתגלמות המוצלחת ביותר של כישרון הבימוי שלו. ואכן, בספרות עיסת ספרים, הוא נקט לעתים קרובות שימוש בסיפורי סיפורים לא ליניאריים - טכניקה שהושאלה ממנהל הגל החדש הצרפתי ז'אן לוק גודאר. החלטת המחבר היא שהעניקה לסרט אסתטיקה מוזרה.
דיאלוג קליל, הומור שחור והרבה זבל - כל זה מהווה את בסיס הסרט. מומלץ לצפות בסרט רק בתרגום הנכון של הגובלין, בו אין צנזורה. אחרת, לא ניתן יהיה לתפוס את כל האווירה של התוהו ובוהו האסתטי הזה. בתרגומו, דמיטרי יוריביץ 'לקח בחשבון את כל הרגעים המצחיקים של הסרט, וגם הקדיש תשומת לב רבה לדיוקנאות הדיבור של הדמויות הראשיות.
