קשה לדמיין את חיי היומיום של כל אדם ללא נייר. זהו מדיום מידע מצוין התופס מקום בלעדי ודומיננטי בין היתר.
הוראות
שלב 1
הדרך המודרנית לייצור נייר הגיעה מסין, בסביבות שנת 105 לספירה, שם לראשונה הצליחו להשיג גיליון דק, שעליו הותיר גרפיט עקבות בקלות. ברוסיה החל לייצר נייר במאה ה -16. בתחילה הייצור היה פרימיטיבי למדי וכלל טחינת תותים בתוספת אפר, סמרטוטים, קנבוס ומים. המסה שהתקבלה יבשה היטב בשמש וכך הפכה לנייר.
שלב 2
מאז 1803 כבר הושג נייר באמצעות מכונות מיוחדות, אך התהליך עצמו לא היה שונה בהרבה מהנוסח ההיסטורי. הדבר היחיד הוא שעכשיו הוא נעשה ממוכן יותר. מכונת ייצור הנייר הראשונה בארצנו הופיעה רק בשנת 1817.
שלב 3
כיום ניתן להשיג נייר מתאית צמחית או מחומרים ממוחזרים (נייר פסולת). חומרים צמחיים עם אחוז סיבים הם חלק בלתי נפרד מהייצור. המוצרים המוגמרים למחצה שלהם יכולים להיות: עיסת עץ, חצי מסה סמרטוטית, כמו גם תאית.
שלב 4
בהתחשב בייצור, מובחן רצף מסוים של תהליכים. בדרך כלל, זה נובע ממכונת נייר המזנון. בשלב הראשון מכינים את עיסת הנייר הנדרשת, בשלב השני מייצרים ומייבשים באמצעות יחידה. בשלב השלישי סוף סוף הם מסיימים (גוזרים), ממוינים ונארזים.
שלב 5
המכשיר, בתורו, כולל רשת, לחיצה וייבוש. יש גם לוח שנה וגליל. חלק הרשת משמש ליצירת הבד ושפלו. במילים אחרות, זה מסיר עודפי מים.
שלב 6
חלק העיתונות של היחידה משתלט גם על השקיית המים, אך כבר ליובש של כ -40%. קטע הייבוש מספק לרשת יובש של עד 95%. הקלנדר מעבה את הנייר, הופך אותו לחלק.
שלב 7
לאחר שעברתי את כל המרכיבים הללו, הבד נפרש על גלילים. לאחר מכן, הוא נחתך לגודל הנדרש במכונות חיתוך מיוחדות.
שלב 8
החלק הסופי של התהליך כולו יכול להיחשב אריזה. במידת הצורך הנייר נצבע ולובן מוגבר בעזרת חומרי הלבנה מיוחדים. בנוסף ניתן להטביע את הסדינים.
