מוסיקה היא סוג של אמנות שנפרשת בזמן, אמצעי הביטוי העיקרי בה הם צלילים בגבהים שונים ובגוונים שונים. זה נקרא לעתים קרובות שפת הנשמה בזכות הרבגוניות והמובנות שלה עבור רוב האנשים. עם זאת, כדי להבין יצירה מסוג זה, עליך לדעת את יסודות המבנה שלה.
הוראות
שלב 1
המאפיינים העיקריים של מוסיקה לפי סדר הקושי הגובר הם קצב, גובה הצליל. הנקודה הראשונה היא מאותה אופי כמו שינוי הזמן ביום, העונה, הדופק, המדרגה ופעולות מחזוריות אחרות. לכן, כאשר מקליטים מוסיקה באולפן, החלק הראשון של קטע הקצב נכתב לראשונה - כלי הקשה ובס.
קצב ומגרש הם כבר מנגינה, משהו מפותח יותר. ועם תוספת לוחות הזמנים של כלים שונים, מופיע סידור מקצועי אמיתי.
טימבר - מה"צבע "הצרפתי - צליל ספציפי של כלי או קול. זה יכול להיות קר, שקוף, צפוף, צליל, עם צלילים או תת צלילים, צווחני, מלודי, יבש וכו '.
שלב 2
על ידי שינוי הקצב, הקצב, המגרש והגוונים, המוסיקה מעוררת במוחנו אסוציאציות למצב כזה או אחר: חרדה, עצב, מרירות, תוקפנות, שמחה, ניצחון. לפיכך, בהתאם לאופי המוזיקה (מוזיקת ריקודים מז'ורית מהירה עם דפוס קצבי וירטואוזי או מינור איטי, עם קצב מדוד), אנו חווים רגשות שונים (התרגשות וכיף או מלנכוליה, כאילו אנו קוברים אדם אהוב).
צלילים קרים של חליל יכולים לעורר זיכרונות מהלילה הקריר, לאור הירח. לעתים קרובות היא מופקדת על מפלגה המתארת בדידות, בלבול. הפיציקטו של המיתרים הוא כמו אדם שרץ, הגישה הסודית של משהו ענק. אסוציאציה ייחודית קשורה לקולו של כל כלי.
שלב 3
הכותרת של קטע מוסיקה יכולה גם להציע מה המלחין רצה לומר. ניתן לתאר מדינה או אירוע באמצעי שמע. מוסיקה עם שם ז'אנרי ספציפי נקראת מוזיקת תכנית וכוללת זנים כגון: אופרה, בלט, סימפוניה, תמונה סימפונית, שיר, מחול, מחזור, סונטה. בעבודות שאינן מתוכנתות אין אינדיקציות ישירות למצב או לרגשות שעליכם לחוות, ולכן המרחב למעוף הפנטזיה רחב יותר.
שלב 4
הקשיבו לטונאליות, להרמוניה. כדאי להקשיב ליצירה עם הניקוד לנגד עיניך ולעקוב אחר ההתפתחות.
