אנו חיים בעולם שהוא פשוט ומורכב בו זמנית. סרטי מדע פופולריים נוצרים בדיוק על מנת לספר לנו על העולם הסובב אותנו, על האנשים שהשפיעו על העולם הזה והשפיעו עליו. כדי לספר על היסודות שאינם בשליטת האדם, אך לאחר שלמדתם אילו, תוכלו להימנע מצרות רבות, ואולי להתקדם בהבנת היקום.
לא בכדי קוראים לסרטי מדע פופולרי אחרת - לא סרטי בדיה. אחרי הכל, גם אם יש בהם שחקן, הרי שמשימתו לספר בצורה מרתקת על תופעה או אירוע מנקודת מבט מדעית, הוא מעוניין להעביר לצופה את הטקסט שכתב התסריטאי.
מיטב סרטי העיון נוצרו על ידי מיטב הכותבים: במאים, תסריטאים וצלמים. מי שיודע ליצור סיפור קולנוע פשוט מתוך נושא מדעי מורכב, מלווה אותו בסדרה ויזואלית מעניינת. מי שאחראי לצופה שלהם ואינו מציג עובדות פסאודומיות כאמת, מטעה את הצופה במכוון. ויש גם סרטים כאלה, והם אטרקטיביים ויפים, כמו למשל הסרט הסנסציוני "סודות המים", שלמרבה הצער, אין שום קשר לא למדע ולא ליצירת סרטים תיעודיים.
"המשימה המשותפת לכל סרטי התיעוד היא לספר לנו על העולם בו אנו חיים." יו באדלי
אנשי מקצוע, חובבים, אגוזים
הגורו של קולנוע המדע הפופולרי של סוף המאה העשרים וראשית המאה העשרים ואחת היה ללא ספק לב ניקולאייב. כעת, מה שהוא התחיל ממשיך חבריו לנשק ותלמידיו. לב ניקולייב עצמו יצר יותר מ -120 סרטים, ובהנהגתו שוחררו יותר מ -350 תוכניות, כולל: "חורים שחורים. כתמים לבנים "," מחפשים "," תחנת חלומות "," הממד החמישי "," צבע הזמן "," חיי הרעיונות הגדולים ". וגם סרטים תיעודיים-מחזורים: "גאונים ונבלים של העידן החולף", "אחוות הפצצה", "קוד חיים", "שלוש עשרה פלוס", "אימפריה של המלכה", "פיזיקאים סודיים".
יוצרת הסרטים הבולטת מרינה סובי-פאנק הייתה אחת התסריטאיות לרוב התוכניות והסרטים הללו. דווקא הקורוזיביות שלה, הרצון לחדור לעצם המהות, לרדת לעומק האמת, להבין כיצד עובדת תופעה זו או אחרת, הרי ההערות של מאמרים ומאמרים מדעיים מיוחדים שעברו מעצמה, הרצון להתחקות אחר ההגיוני. שרשרת של חיבור הדדי של אירוע היסטורי זה או אחר, שהועבר לאחר מכן למסך, היא הבסיס עליו נוצרו רבים מסרטי המדע הפופולרי הרוסי הטובים ביותר.
טטיאנה מלובה, סרגיי וינוגרדוב, סבטלנה ביצ'נקו, ארתור חומצ'נקו, קלין בולוצקי, פאבל בראגין, דמיטרי זווילגלסקי, דריה חרנובה, אלנה נוביקובה - זה רק חלק קטן מהבמאים הסגפניים, שעבודותיהם עוררו את העניין הגדול ביותר בקהילה המקצועית העולמית בשנתיים האחרונות וסרטיהם זכו בדירוג הצופים.
זה בלתי אפשרי, אבל זה מה שמדע פופולרי ויוצריו עושים
"מה שלא יעשו מדענים, התוצאה היא נשק." לב ניקולייב.
מגוון הנושאים שנגעה ביצירות המחברים שנכללו ברשימה הקצרה של התחרות של פסטיבל סניף לורל הוא מרשים באמת.
"קונגרס XX - רוסיה נירנברג" הוא סרט המספר על יום אחד במוסקבה - 25 בפברואר - היום האחרון של העידן הסטליניסטי.
"הר הקסמים של וינצ'נצו ביאנקי" עוסק במוזיאון מדהים באיטליה: מוזיאון המוקדש ליורי גגארין, שנוצר על ידי אמן מדהים המבקש להתאחד, כמו שעשה לאונרדו דה וינצ'י פעם, אמנות וחלל.
"פעם היינו כוכבים" - אפילו מתנצלי המחזור הגדול של סרטי החלל שיצר ה- BBC - "החלל עם סם ניל" - ימצאו הרבה בסרט הזה, יגלו את עולמם של אסטרונומים ואנשי מקצוע וחובבים.
"הפיזיקאי הראשון של רוסיה" עוסק בפיזיקאי מצטיין, ששמו אינו ידוע כלל מחוץ לחוגים מדעיים, אך כל בני האדם נהנים מתוצאות המחקר שלו.
"סיפור העגורים הלבנים", "עורבי שיקוטן" - מספרים על ציפורים נדירות, ו"פלנטה בייקל "ו"אגדת אנשי קטו" - על העולמות והסודות הקיימים אצלנו כאן ועכשיו, אך כאילו בתוך במקביל, מכיוון שהם קיימים מחוץ לתחומי עניין של אדם מודרני, ולא מודאגים בשום פנים ואופן ממסתורי היקום.
בין סרטי מדע פופולרי זרים של השנים האחרונות, אי אפשר שלא להזכיר סרטים כמו: "בית. סיפור מסע "(צרפת, 2009, בבימויו של יאן ארטוס ברטרנד)," ארצלינגס "(ארה"ב, 2013, בבימויו של שון מונסון)," מסע לקצה היקום "(בריטניה, ארה"ב, 2008, בבימויו של יעבאר מאזן), "אוקיינוסים" (צרפת, שוויץ, ספרד. 2009, הבמאים ז'אק קלוזו, ז'אק פרין), "מיקרוקוסמוס" (צרפת, שוויץ, איטליה. 1996, הבמאים מארי פרנו, קלוד נורידזני), "ציפורים" (צרפת, גרמניה, ספרד, איטליה, שוויץ. 2001, במאים: ז'אק פרין, ז'אק קלוסו, מישל דבה)
