סוזן הייוורד היא שחקנית אמריקאית שהחלה את הקריירה המקצועית שלה כדוגמנית אופנה ואז עברה להוליווד לשחק בסרטים. בזכות הנחישות והעבודה הקשה שלה, ילדה פשוטה מברוקלין הצליחה לפרוץ לצמרת הסרט אולימפוס ולקבל את אחד הפרסים היוקרתיים ביותר בתחום הקולנוע "אוסקר".
ביוגרפיה
סוזן הייוורד, לידתה של אדית מרנר, נולדה בפרבר של ברוקלין בניו יורק, ארה ב ב- 30 ביוני 1917. אביה, וולטר מארנרר, עבד כשומר ברכבת התחתית, ואמה אלן פירסון הייתה סטנוגרפית.
סוזן היא הצעירה מבין שלושה ילדים במשפחה. לילדה הייתה אחות מבוגרת בשם פלורנס ואח שכמו אביה נקרא וולטר. למדה בתיכון מסחרי לבנות. ולאחר שסיימה את לימודיה בבית הספר במקום מקצוע המזכירות, החליטה לנסות את ידה להיות דוגמנית בניו יורק.
ניו יורק, 1932 צילום: עבודה נגזרת Massimo Catarinell / Wikimedia Commons
בשנת 1937 התקיימה פגישה ששינתה את עתידה של סוזן. התסריטאי והמפיק האמריקני המפורסם דייוויד סלזניק ראה אותה על שער ה"סאטרדיי אוונט פוסט "והזמין אותה להוליווד כדי לשחק בתפקיד סקרלט או'הרה בסרט" נעלם עם הרוח ".
היא נכשלה במבחני מסך, וסלזניק המליץ לה לשכוח מהוליווד ולחזור הביתה. אבל השחקנית הייתה נחושה לכבוש את תעשיית הקולנוע האמריקאית והגורל נתן לה הזדמנות שנייה. היא פגשה את המפיק בני מדפורד במקרה. השחקנית הצליחה לשכנע אותו לתת לה את התפקיד, והוא התעקש על שם בדוי סוזן הייוורד, שלימים יתכתב בהיסטוריה של הקולנוע בהוליווד.
קריירה
סוזן הייוורד עשתה את הופעת הבכורה שלה בהוליווד בשנת 1937 במלון הולידיי, שם קיבלה תפקיד קטן לאחר שחתמה עם האחים וורנר. בשנת 1938 היא הצליחה לקבל תפקידי קמיע בשני סרטים בבת אחת: "נערה בטירונות" ו"שביט מעל ברודווי ".
קונצרן הסרטים Warner Bros., 1920 צילום: WarnerMedia / Wikimedia Commons
העבודה הבולטת הראשונה בקריירה של סוזן הייוורד אירעה בשנת 1939. בהרפתקת הפעולה "מחווה יפהפייה", היא מציגה נערה תמימה צעירה שמאבדת את ארוסה בלגיון הזרים הצרפתי. לאחר שחרורו של תמונה זו להשכרה משכה תשומת הלב השחקנית השואפת.
בשנת 1941 כיכבה בסרט אדם חד ארבעה בנים, ושיחקה באחד מתפקידי המפתח לצד השחקנית האמריקאית המצטיינת אינגריד ברגמן וורנר בקסטר. באותה שנה היא הופיעה כנערה צעירה בשירות עצמי מילי פיקנס בדרמת הפשע "בין החיים" מאת סטיוארט הייזלר.
עם זאת, השחקנית לא הייתה מרוצה ממספר התפקידים שהוצעו לה. היא החליטה לדבר עם ראש אולפני פרמאונט, ולאחריה החלה לקבל את ההצעות המעניינות ביותר בקולנוע, כולל העבודה במלודרמה "קצור את הסערה" (1942) בבימויו של ססיל ב 'דה-מיל (1942) עם פאולט. גודארד וג'ון וויין בתפקיד הראשי, וכן צילמו בקומדיה הרומנטית שהתחתנתי עם מכשפה (1942).
בשנת 1944 יצא הסרט על קו האש. בדרמת מלחמה על אירועי מלחמת העולם השנייה הופיעה השחקנית בברית יצירתית עם השחקן ההוליוודי המבוקש ביותר באותה תקופה, "מלך המערבון" ג'ון וויין. עבודה זו הפכה את השחקנית לפופולרית לא רק בעולם הקולנוע, אלא גם בקרב הקהל.
השחקן ג'ון וויין צילום: סופר לא ידוע / Wikimedia Commons
כעבור מספר שנים שיחקה בתפקיד רקדנית במועדון לילה שמנסה לעזור למלח שהואשם ברצח. הסרט שוחרר תחת הכותרת Deadline - At Dawn, וזכה לביקורות חיוביות מצד מבקרי הקולנוע.
בשנת 1947, השחקנית שיתפה פעולה עם המפיק העצמאי וולטר וונגר בנושא קטסטרופה: סיפור של אישה. היא שיחקה בתפקיד זמרת נשואה הסובלת מהתמכרות לאלכוהול. על עבודה זו קיבלה הייוורד את מועמדותה הראשונה לפרס האוסקר לשחקנית הטובה ביותר. אבל היא לא הצליחה לעקוף את השחקנית האמריקאית המפורסמת לורטה יאנג.
בשנת 1949 היא קיבלה את המועמדות השנייה שלה לאוסקר על תפקידה ב"זמן הטיפש שלי ", בו הופיעה שוב כאישה אלכוהוליסטית.
שלוש שנים אחר כך חתמה סוזן הייוורד על חוזה עם אולפן הקולנוע הגדול ביותר באמריקה, פוקס המאה ה -20. לאחר מכן גילמה את ג'יין פרומן בדרמה הביוגרפית עם שיר בלב. סרט זה זיכה אותה במועמדותה השלישית לאוסקר.
בשנת 1955, השחקנית ביצעה את התפקיד הטוב ביותר בקריירה שלה. בסרט "אני אבכה מחר" גילמה את כוכבת ברודווי והוליווד, ליליאן רוט, שאחרי שש-עשרה שנות התמכרות לאלכוהול הצליחה לחזור לחיים הרגילים. על עבודתה בסרט קיבלה הייוורד את מועמדותה הרביעית לאוסקר.
בשנת 1949 היא קיבלה את המועמדות השנייה שלה לאוסקר על תפקידה ב"זמן הטיפש שלי ", בו הופיעה שוב כאישה אלכוהוליסטית.
בשנת 1959 קיבלה השחקנית הזמנה לשחק את התפקיד של העבריינית ברברה גרהם בסרט הביוגרפי "אני רוצה לחיות!" הסיפור, המספר את סיפור חייו של רוצח אמריקאי, קיבל שש מועמדויות לאוסקר והביא לסוזן הייוורד את הניצחון המיוחל בפרס הסרט היוקרתי הזה. בנוסף הוענק לה גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר.
לאחר הצלחה כזו, השחקנית החליטה לעזוב את הוליווד, רק מדי פעם קיבלה הצעות לשחק בסרטים. עבודותיה המאוחרות יותר כוללות את "פיתול חיי המשפחה" (1961), "לאן נעלמה האהבה" (1964), "עמק הבובות" (1967), "הנוקמים" (1972) ואחרים.
חיים אישיים
בשנת 1944 התחתנה סוזן הייוורד עם השחקן ג'ס בארקר. נישואים אלה נמשכו עשר שנים. בשנת 1954 החליטו בני הזוג להיפרד. באיחוד זה היו לשחקנית בנים תאומים טימותי וגרגורי.
השחקן ג'ס בארקר צילום: צילום מסך (תמונות אוניברסליות) / Wikimedia Commons
בשנת 1957 התחתן הייוורד עם פלויד איטון צ'וקלי, איתו התגוררה עד מותו ב -1966. היא התאבלה על אובדן של אדם אהוב והייתה באבל זמן רב.
בשנים האחרונות לחייה נאבקה סוזן הייוורד בסרטן המוח. למרבה הצער, היא לא הצליחה להתגבר על המחלה. היא נפטרה ב- 14 במרץ 1975 בביתה בבוורלי הילס.
