בתקופה קצרה של חייו היצירתיים כתב מלחין זה 11 אופרות שהועלו בהצלחה כמעט מאתיים שנה. הוא חווה קבלת פנים נלהבת מהציבור וגינוי המבקרים, המוסיקה שלו נבחנה בזמן.
ביוגרפיה
וינסנזו בליני נולד בשנת 1801 בקטאנה, סיציליה. סבא ואבא היו מלחינים, בנוסף הם עבדו כמוסיקאים עבור האצולה המקומית.
הילד קיבל את השכלתו המוסיקלית העיקרית בבית, סבו שימש כמורה. בליני הפגין מוקדם מאוד כישרון מוזיקלי רב, כמה מקורות טענו שהילד יכול לשיר אריה כשהוא אפילו לא בן שנתיים. בגיל שבע הוא יוצר את קטע המוסיקה הראשון שלו - מזמור לכנסייה.
הילד המחונן עורר סערה בקהילה המקומית, כאשר בליני מלאו לו 14, תושבי העיר אספו עבורו מלגה בכדי שיוכל להמשיך בלימודיו. הצעיר נכנס לקונסרבטוריון ריאל קולג'יו די מוסיקה, הממוקם בנאפולי.
בליני הקסים את כל המורים בחריצותו ובכישרונו, שנה לאחר הקבלה הצליח לעבור בחינה קשה והיה זכאי למלגה. הוא שלח את הכסף שגבו אזרחי קטאנה למשפחתו.
קריירה
האופרה הראשונה שהולחן באופן עצמאי, אדלסון וסלביני, הועלתה על ידי המלחין במהלך לימודיו בקונסרבטוריון.
בשנת 1826 הועלתה האופרה שלו ביאנקה ופרננדו בתיאטרון סן קרלו בנאפולי. הפרמיירה זכתה להצלחה מוחלטת, עם הזמנות מבתי הקולנוע ומעריצים בכירים שנשפכו לבליני.
בשנת 1927 השלים הזמנה לאופרה לתיאטרון כל סקאלה המפורסם במילאנו. האופרה שלו "פיראט" כבשה את החברה המילאנו המפונקת. היצירה השנייה שנכתבה לתיאטרון זה, האופרה Outlander, התקבלה גם בהתלהבות מצד הקהל.
האופרה הבאה שנכתבה על ידי בליני, "זאירה", התקבלה בתמיהה על ידי הציבור, וכינתה אותה "כישלון". זו האופרה היחידה של המלחין שלא קיבלה את אישור הציבור.
בשנת 1833 עבר להתגורר בפריס. לציבור הפריזאי הצליח המחבר לכתוב רק אופרה אחת, "הפוריטנים", שהתקבלה בהערצה יוצאת דופן.
מבקרים, בניגוד לציבור, לא תמיד קיבלו את עבודתו של בליני בחום, והצביעו על חולשותיו, למשל הליווי התזמורתי. המבקרים גינו את רגישותה של המוזיקה, שאינה רגילה באותה תקופה.
חיים אישיים
לאחר שחזר למילאנו, חלה בליני קשה, בעלה ואשתו פוליני, שהפכו להורים למוזיקאי, עזרו לו להתמודד עם המחלה.
עומסי עצבים מהעבודה ופעילויות חברתיות אינטנסיביות החמירו משמעותית את מצבו של המלחין. הוא נפטר בספטמבר 1835.
הוא נקבר בפריז, בבית העלמין בפר לאשז. אך בשנת 1876 הוחלט להטמין את בליני מחדש בקתדרלה בקטאנה. האירוע נערך בטקסים מפוארים, והוקיר את המלחין הגדול.
