ויקטור צוי הוא זמר רוק סובייטי, חבר בקבוצת קינו, וגם שחקן ובמאי. הוא הפך לאליל אמיתי בדורו, ומספר מעריציו אינו פוחת אפילו שנים רבות לאחר מותו של האמן. ויקטור נפטר בשנת 1990 עקב תאונת דרכים בשוגג.
ביוגרפיה וחיים אישיים
ויקטור צוי נולד בשנת 1962 בלנינגרד. מצד אביו היו לו שורשים קוריאניים. כבר בתיכון הילד התעניין ברצינות במוזיקה. הוא למד לנגן על גיטרה והקים את הקבוצה הראשונה שלו בשם "קאמרית מספר 6". הוא גם אהב לשרטט, ואחרי כיתה ט 'עבר ללמוד בבית הספר לאמנות בלנינגרד על שם אני. סרוב. עם זאת, הצעיר לא נשאר בין כותלי המוסד זמן רב: הוא הקדיש את מרבית זמנו למוזיקה ובמהרה גורש בגלל כישלון אקדמי.
לאחר מכן, ויקטור עבד כמגלף עצים, אך לא הפסיק לעבוד בעבודה מוזיקלית במשך יממה. בשנת 1981, יחד עם אולג וולינסקי ואלכסיי ריבין, הקים את קבוצת הרוק גארין והיפרבולואידים, שלימים החליטו לשנות את שמם לקינו. הצוות שיתף פעולה עם מועדון הרוק בלנינגרד ונציגו המפורסם בוריס גרבנצ'יקוב. בסיועו, "קינו" מוציא את אלבומו הראשון בשם "45".
במסגרת קבוצתו הופיע צוי לעיתים קרובות בבנייני דירות בלנינגרד - קונצרטים לא רשמיים שנערכו ממש בדירות מגורים. עבודתו התקבלה בחום רב. עד מהרה יצא האלבום השני "Chief of Kamchatka" ואז השלישי - "Night", שנחשב לאחד הטובים בכל הקריירה של הקבוצה. הדיסק הבא, "קבוצת הדם", הפך פופולרי לא פחות. למעשה, כל שיר של הקולקטיב - "קבוצת הדם", "אני רוצה שינויים!"
ויקטור צוי הפך לאליל של מיליוני אנשים לא רק בברית המועצות, אלא גם הרחק בחוץ לארץ. הלהקה החלה לאסוף אצטדיונים מלאים ואולמות קונצרטים עם אוהדים מוקסמים מהאנרגיה שלה. בסוף שנות ה -80 הופיע ויקטור בפני הציבור ובצורת שחקן, ושיחק בתפקידים הראשיים בסרטים "מחט" ו"אסא ". על כך הוא אף זכה בתואר השחקן הטוב ביותר במדינה על פי סקרים רבים. בחייו האישיים מצא האמן אושר עם ילדה בשם מריאן, שהייתה מבוגרת ממנו מעט. הם נפגשו באחד מבנייני הדירות ומעולם לא נפרדו. נולד להם בן, אלכסנדר, שלימים הפך גם למוזיקאי רוק.
מותו של האמן
ויקטור צוי נפטר לפתע ב- 15 באוגוסט 1990. באותו יום הוא נהג במכוניתו של מוסקביץ ', ועבר לאורך הכביש הלטבי סלוקה - טאלסי ליד טוקומס. הוא חזר ממנוחה קצרה, שבילה במדינות הבלטיות. בקילומטר ה -35 של המסילה התנגשה המכונית חזיתית עם אוטובוס איקרוס. זה האחרון כמעט ולא נפגע, מה שלא ניתן לומר על מכוניתו של צוי. הוא עצמו נפטר במקום.
על פי הגרסה הרשמית, ההתנגשות התרחשה עקב רשלנותו של ויקטור, שעלול להירדם תוך כדי נהיגה. לדברי מכרים ועמיתים, לאחרונה היה הזמר בסוף כוחו בגלל קונצרטים קבועים והקלטות של שירים חדשים, שעלולים להוביל ל"כיבוי "מעצבן של הגוף. יש גם גרסה שצ'וי יכול פשוט לנסות לשנות את הקלטת ברדיו או להסיח את דעתו מהדרך בדרך אחרת. באותו רגע הוא עבר סיבוב מסוכן, ולכן לא הספיק להגיב לאוטובוס שקפץ מאחוריו.
כעבור שלושה ימים התקיימה הלווייתו של האמן בסנט פטרסבורג, שמותה היה הלם אמיתי עבור כל המדינה. גל התאבדויות אף עבר בה: כמה אוהדים מתו, לא הצליחו להתמודד עם ההלם ממותו של אליל. הכתובת "צוי חי" נפוצה מאוד, אותה הותירו חובבי המוסיקה בכל מקום אפשרי.המוזיקאי באמת נשאר לחיות בליבם של מיליוני אנשים שממשיכים להאזין לשיריו. ברגעים כאלה נראה שוויקטור צוי לא הלך לשום מקום וממשיך לבטא את מחשבותיו באמצעות יצירתיות.
