סופי שבוע הם הדרך הטובה ביותר לבלות עם כל המשפחה. ביום אחד תוכלו לעשות המון דברים מעניינים ביחד: לטייל בפארק, לצאת לטיול, לשחק משחקי לוח או משחקי חוץ ולצפות בסרט בערב. לצפייה משפחתית סרטים על בעלי חיים שמעניינים גם ילדים וגם מבוגרים נחשבים לאופציה הטובה ביותר.
לעתים קרובות למדי יוצרים סרטים על חיות מחמד, המלמדים מסירות, נאמנות ואהבה. דמות פופולרית בסרטים כאלה היא החיה הנאמנה ביותר - כלב. הסרט "האצ'י: סיפור כלב" (האצ'י: סיפור כלב, 2008) על גבר בוגר שמצא גור, כבש וממשיך לכבוש את ליבם של מיליוני צופים. אנדרטה הוקמה לכלב המסור, שהמתין לבעלים בתחנת הרכבת מדי יום גם לאחר מותו, והבעיות שנוגעות בסרט תמיד רלוונטיות ומובנות לכולם.
סיפור זה למעשה התרחש ביפן, ושם צולם הסרט הראשון על הכלב הנפלא, "סיפורו של האצ'יקו" (Hachikô monogatari, 1987).
מצלמים על חיות מחמד וסרטי קומדיה נפלאים. דוגמה משעשעת כזו היא בטהובן (1992). התמונה לא מספרת על מלחין מפורסם, אלא על גור קטן של סנט ברנרד על שמו. קצת אחר כך, הגור גדל לכלב ענק והחל להביא הרבה בעיות למשפחה שקיבלה אותו. אי אפשר שלא להתאהב בטהובן, כי הוא לא רק התערב בבעלים, אלא גם הציל לעתים קרובות, ועכשיו הגיע הזמן לעזור לכלב.
רגשות דומים מעוררים הסרט Homeward Bound: The Incredible Journey, 1993. סיפורם של שני כלבים וחתול שחוזרים לבעליו יכול לשעשע ולגעת בו זמנית.
חזירונים יכולים גם להפוך לגיבורי סרטים, כמו למשל בסרט "בייב: התינוק בעל ארבע הרגליים" (Babe, 1995). התמונה מספרת על משק שלם, והגיבורים כאן הם לא רק הביי חזיר, אלא גם כבשים, כלבים, פרות ובעלי חיים אחרים. החזיר, שמתכונן לקשט את שולחן חג המולד, מנסה להוכיח לבעלים שהוא טוב לעוד. הרפתקאותיהם של בעלי חיים משעשעות, ויכולתן לתקשר בחשאי בשפה האנושית נוגעת ללב.
הקולנוע גם לא שכח חיות בר. לדוגמא, הסרט "הנערה והשועל" (Le renard et l'enfant, 2007) מציג את סיפור החברות המדהימה בין ילדה אדמדמת לשועל אדום. סודות הטבע הפראי המתגלים בתמונה יעניינו ילדים ומבוגרים כאחד.
הסרט ווילי החופשי (1993), בו הדמות הראשית הוא הלוויתן הקטלני, ווילי, יספר על עזרה וחמלה לבעלי חיים. הוא נתפס ונפרד ממשפחתו, נשלח ללונה פארק. ווילי העקשן משתוקק לחופש, והמתבגר הקשה ג'סי יעזור לו בכך. סיפור דומה מתרחש בסרט "פליפר" (פליפר, 1996), רק שכאן הילד עוזר לדולפין בשם פליפר. והציור "סיפורו של דולפין" (סיפור דולפין, 2011) מראה את חייו המדהימים והנוגעים ללב של הדולפין של וינטר, שבשבילם אנשים עשו זנב תותב והחזירו את האפשרות לקיום תקין.
עם ילדים גדולים יותר תוכלו לצפות בסרט רציני יותר, שלמרבה הצער, לא תמיד יש לו סוף חיובי. לדוגמא, הסרט "Marley & Me" (Marley & Me, 2008) מציג הרבה רגעים מצחיקים וחיוביים בחייה של משפחה צעירה שקנתה כלב, אך המניעים הליריים מונעים מהתמונה להפוך לקומדיה. הקלטת הרוסית "אוזן שחורה לבנה" (1976) מספרת גם לא רק על רגשות עזים, אלא גם בגידה, כאב ושפל של אדם ביחס לאחינו הקטנים.
ציור משפחתי פופולרי נוסף הוא "שבי לבן" (שמונה למטה, 2005). הוא מספר על כלבים באנטארקטיקה, שמשום מה נותרו שם לגמרי לבדם ונאלצו להילחם על הישרדותם.אחרי סרטים כאלה, ילדים לומדים חסד, ומבוגרים מאמינים שהכל לא אבוד בעולם, מכיוון שיש אנשים שאוהבים ומצילים בעלי חיים.
הסרט שני אחים (Deux frères, 2004) מספר על טוב לב, נאמנות ומסירות, שמוכיח שבעלי חיים לפעמים טובים בהרבה מאנשים. התמונה מגוללת את סיפורם של שני גורי נמר, שהופרדו בילדותם. כבר בזירה נפגשים שני אחים נמרים נלחמים בוגרים, שגדלו בתנאים אחרים לגמרי. ואז האירועים אינם מתפתחים על פי התרחיש שהניח האנשים האכזריים.
סיפור מפורסם עולמי נוסף על אדם ונמר מוצג בסרט "חיים של פי" (2012). בנו של בעל גן החיות לאחר ספינה טרופה נותר לבדו עם נמר בנגלי בים הפתוח. הצילומים המדהימים מרתקים את צופי הקלטת הצעירים והבוגרים כבר.
האינטראקציה הקשה ולעתים קרובות העקובה מדם בין בני אדם לחיות הבר מתוארת ב"דובי "(L'ours, 1988). מוצג כאן סיפורו של דוב קטן ללא אם אשר פוגש דוב מבוגר פצוע. בתחילה, המתח ביניהם גדול, אך כאשר אתה צריך לברוח מהציידים יחד, הקשר משתנה. יש הרבה סצנות עקובות מדם ואכזריות בקולנוע, אבל זה נותן הבנה טובה יותר שיש עדיין מקום לאהבה, חמלה ואנושיות עלי אדמות.
