מיהן בתולות ים וצפירות

תוכן עניינים:

מיהן בתולות ים וצפירות
מיהן בתולות ים וצפירות

וִידֵאוֹ: מיהן בתולות ים וצפירות

וִידֵאוֹ: מיהן בתולות ים וצפירות
וִידֵאוֹ: נתפסה בת הים בחוף בקריית ים. לא ייאומן!! בישראל בתולת ים על הסלע וואו 2024, אַפּרִיל
Anonim

זה מכבר היו הרבה מיתוסים ואגדות בעולם על בנות ים וצפירות, שהמלחים נפגשו במסעותיהם הארוכים. יצורים אלה ניחנו בכוחות קסומים בעלי אופי שלילי, הם זכו לחטיפת מלחים ופיתוי ספינות לשוניות, שם המתין להם מוות קרוב. אז למי מכנים אנשים בנות ים וצפירות, האם היצורים המיתולוגיים האלה באמת היו קיימים במציאות?

מיהן בתולות ים וצפירות
מיהן בתולות ים וצפירות

סודות הים העמוק

כמעט כל האנשים מכירים סיפורים על חצי נשים, חצי דגים שחיים בים ובאוקיאנוסים. יצורים חתרניים אלה פיתו מלחים ביופיים ובשירתם הקסומה לקרקעית הים, מונעים מהם את מוחם ואת חייהם. אפילו היסטוריונים ואנשי טבע קדומים חשבו על הסבירות לקיומם של בנות ים וצפירות - האם הם היו מיתוס או מעט, אך ענף סביר של התפתחות? על פי דיווחי עדי ראייה, לפעמים יצורים מוזרים עם עור חשוף, זנב שטוח וסנפירים קצרים קדמיים הדומים לידיים נפלו ברשתות המלחים.

לראשונה הוזכרו בתולות הים וצפירות מקסימות בתולדות בבל העתיקה, שם תוארה גם טריטונים, הגרסה הגברית של בת הים.

הבבלים הקדומים סגדו לאל השמש החזק אואן, שהיה חצי דג. בשנות ה -30, חוקרים צרפתים של מערב אפריקה גילו את השבט העתיק ביותר בשטחה - הדוגונים. הדוגון הצליח לחיות כמה אלפי שנים בבידוד מוחלט מהציוויליזציה, תוך שהוא מחזיק בידע מדויק להפליא באסטרונומיה. כוהני הדוגון טענו כי ידיעה זו הועברה אליהם על ידי חייזרים חלליים אמפיביים, אחד מהם היה אואנס.

אגדות של בתולות ים וצפירות

בקו החוף הסקוטי הסלעי יש אי קטן. הוא מכוסה כולו בחלוקי נחל אפורים-ירוקים קטנים, שהמקומיים מכנים "דמעות בת ים". על פי האגדה, בת ים אחת התאהבה בנזיר צעיר ממנזר סנט יונה. הנזיר לימד אותה תפילות, והאוהבים התחילו להתחנן בפני אלוהים על נפשה של בת הים כדי שתוכל לעזוב את הים ולהיות גבר. עם זאת, אלוהים לא ענה לתפילותיהם, ובת הים נאלצה לחזור לים, משם חזרה מעת לעת, אבלה על אהבתה על אותו האי.

על רקע מיתוסים על בנות ים, אגדה זו של המאה ה -16 היא ייחודית - למעשה, בניגוד לסיפורים על יופי ים צמאי דם, היא מספרת על אהבה.

כמעט בכל האגדות והמשלים, סירנות ובתולות ים מיוצגות על ידי יצורים מפתים ערמומיים שנמשכים רק על ידי הרצון לפתות מלחים נוספים ברשתם ולהרוס את נשמתם. המלחים התייחסו אפילו לבת ים שרק הבזיקה באופק כאל סימן רע - הם האמינו שאחרי כן ספינתם בוודאי נידונה להרוס. בפולקלור הסלאבי, בתולות הים נקראו נשמות של בנות שטבעו באהבה אומללה ואחרי המוות החלו לנקום בכל הגברים, ופיתו אותן לנהר.

מוּמלָץ: