ילדים מאוד אוהבים לצפות בסרטים מצוירים, אך לאחרונה העלילות שלהם גורמות להם לחשוב מה אפשר ומה לא ניתן להציג לילדים.
לאחרונה החלו ההורים לתת עדיפות לקריקטורות מקומיות ולא לזרים. העניין הוא שעלילות סרטי האנימציה הרוסיים חביבות ומלמדות יותר.
"מאשה והדוב" בשיא הפופולריות שלה עכשיו. זהו עיבוד קולנועי מודרני לסיפור הישן והטוב על ילדה קטנה ודוב. עם זאת, בסדרת האנימציה הזו מאשה מתיידדת עם חיה ענקית והוא המגן שלה. העניין בתמונה זו נובע מכך שהדמות הראשית שלה היא סטריאוטיפ של ילד מודרני. היא מאוד רגשית. הקריקטוריסטים עשו כמיטב יכולתם, מכיוון שכל הרגשות מתוארים על פניה של הילדה: כיף, טינה ופחד.
סרט מצויר מודרני פופולרי נוסף הוא לונטיק. הורים רבים מראים זאת באומץ לילדיהם, מכיוון שעלילת סדרת האנימציה הזו חביבה ומלמדת. בכל פרק הילד יכול למצוא משהו חדש ומעניין לעצמו, למשל, בפרקים הראשונים הילד לומד מה זה "שם", מי הם "חברים", איך להגיד שלום בפגישה.
בנוסף לקריקטורות מודרניות, תוכלו להראות בבטחה לילדיכם תמונות סובייטיות, למשל "סנטה קלאוס וקיץ", "12 חודשים", "פו הדב", "חתלתול בשם ווף", "אמא לממותה" ו רבים אחרים.
