לואי ארמסטרונג נחשב בצדק לאחד המוסיקאים הגדולים של המאה הקודמת. הוא היה אחד מאלה שהפכו את הג'אז שנולד בשכונות העוני האמריקאיות, אמנות גבוהה באמת. גורלו של החצוצרן המפורסם כלל לא היה נטול עננים, ותחילת החיים כלל לא הבטיחה תהילה עולמית. ארמסטרונג, כך נראה, נאלץ לחזור על דרכם של מאות נערים כושים מסכנים, בלתי ידועים לנצח. אבל הכל יצא אחרת.
המוזיקאי הגדול העתידי נולד בניו אורלינס, למשפחה שכעת תיקרא "קשה" או "בעייתית". האב התפרנס מעבודות יום, וחוץ מזה הוא נטש את אשתו, מכבסת ושני ילדים צעירים. האם נאלצה להפוך לזונה, והילדים שמרו על ידי סבתם. כאשר לואי גדל מעט, אמו לקחה אותו, אך לא היה לה הכוח ולא האמצעים לטפל בו כראוי. אבל היו אנשים אדיבים שריחמו על הילד חסר הבית. לואי עבר למשפחת קרנופסקי, שעברה לאחרונה לאמריקה ממזרח אירופה. כמו כל הנערים בחוגו, גם ארמסטרונג התפרנס מגיל צעיר.
הקריירה המוזיקלית שלו החלה, באופן מוזר, במוסד לתיקון. הוא הגיע לכלא נעורים צבעוני בגין גניבת אקדח משוטר וירי ברחוב. לא, ארמסטרונג לא תקף אף אחד. הוא לקח את הנשק לזמן מה מהשוטר, שאותו רגע שימש אמו. כך או כך, במוסד התיקון הם באמת הצליחו להציב אותו בדרך הנכונה. התברר שלבריון הצעיר יש אוזן טובה מאוד ורצון גדול ללמוד מוזיקה. הוא שר עם להקות רחוב בעבר וניגן בתופים, ובמושבה הוא שולט בכמה כלי נשיפה, כולל הקורנט. ובערך באותה תקופה החלטתי להתמקצע.
היו הרבה מאוד מקומות בילוי בהם התנגנו תזמורות חובבים באותן שנים באמריקה. ארמסטרונג הופיע כל הזמן עם להקות שונות. הם שיחקו בעיקר במסעדות, ולפעמים רק ברחוב. אז לא היו לו כלים משלו; הוא היה צריך לשאול אותם ממכרים עשירים יותר.
עד סוף ימיו, ארמסטרונג התחשב במורה שלו המלך אוליבר, קורנטיסט ידוע בניו אורלינס. הוא הבחין במוזיקאי הצעיר ובאמת לימד אותו הרבה. הוא גם הזמין את לואי לשיקגו, לשם עבר ב -1918. אוליבר נזקק אז לנגן קורנט שני עבור התזמורת, והוא זכר צעיר מוכשר שכבר צבר ניסיון טוב בתזמורות שונות באותה תקופה. להקת הג'אז הקריאולית הייתה אז פופולרית ביותר בשיקגו. עם התזמורת הזו, ארמסטרונג הקליט את ההקלטות הראשונות שלו. במקביל, הוא פגש את אשתו השנייה לעתיד, הפסנתרנית לין הרדין. היא ששכנעה את ארמסטרונג לפתוח בקריירה מוזיקלית עצמאית.
לואי ארמסטרונג התפרסם במהלך עבודתו עם תזמורת פלטשר הנדרסון. זה היה בניו יורק, לשם עברה המשפחה הצעירה זמן קצר לאחר החתונה. חובבי ג'אז רבים הגיעו לקונצרט בתקווה לשמוע בדיוק את ארמסטרונג, שעד אז כבר רכש סגנון הופעה ייחודי. עם שובו לשיקגו, עבד ארמסטרונג זמן מה עם מבצעים שונים, וכן הקליט כמה יצירות. שטריו נמכרו כמעט מייד. במקביל, המוזיקאי נטש לנצח את הקורנט שהביא לו תהילה. הכלי שלו הוא חצוצרה, ואיתה הוא השיג הכרה עולמית מעט מאוחר יותר. הוא התחיל לשיר שוב, וזה היה מאוד פופולרי בקרב חובבי הג'אז.
בשנת 1929 עבר ארמסטרונג לבסוף לניו יורק. התזמורות בהן עבד ביצעו מוזיקת ריקודים פופולרית. התרבות המוזיקלית החדשה מצאה נישה לחצוצרן המוכשר.הוא סייר רבות, כולל מוזיקאים מפורסמים כמו דיוק אלינגטון ולואי ראסל. טיולים אלה הביאו לו תהילה כל אמריקאית. הסיור בניו אורלינס היה ניצחון אמיתי. בשנות ה -30 המוזיקאי לקח חלק לראשונה בצילומים וזה היה גם צעד לעבר פופולריות ברחבי העולם.
בתחילת שנות ה -30 הג'אז ממש כבש את כל העולם. האזינו לו אנשים מכל תחומי החיים וצבע העור. סיבוב ההופעות האירופי של ארמסטרונג החל בשנת 1933 בטיול באנגליה. הוא ביקר במדינות סקנדינביה, צפון אפריקה, מרכז אירופה. הופעות מוצלחות בצרפת היו בעלות חשיבות מיוחדת. הם הפכו לראיה להכרה עולמית של המוסיקאי הגדול.