ז'אנר המוזיקה האלקטרונית האופנתי נשלט על ידי מקצבים אגרסיביים. הז'אנר הופיע בתחילת המאה ה -20 וה -21 בפאתי בירת בריטניה, אך דאבסטפ נכנס לאופנה רק כעבור עשור. מקובל בדרך כלל שמגמה זו במוזיקה מושכת בעיקר מתבגרים.
מה זה דאבסטפ
Dubstep הוא ז'אנר מוזיקלי חדש יחסית. זה הופיע בשנים הראשונות של האלף החדש בדרום לונדון, והפך לאחד המזרחים של סגנון המוסך האופנתי אז. מבחינת dubstep הנשמע שלו, סגנון זה מאופיין בקצב מוזר - בין 130 ל -150 פעימות לדקה. כמו כן הוא מאופיין בבס "מקומט" בתדרים נמוכים, שיש בו עיוות קול, וברקע פעימה דלילה. Dubstep דומה במקצת לסגנון קשה: יש גם תוף סנר ו"בעיטה חדה ".
Dubstep: הופעת הז'אנר
עוד בשנות ה -90 של המאה הקודמת, סגנון בית המוסך החל ליהנות מפופולריות בבריטניה. ז'אנר זה של מוזיקת מחול אלקטרונית הגיע מארצות הברית. באי הבריטי, הז'אנר הזה התפצל לשני זנים: הראשון הופיע מוסך המהירות, ובסוף העשורים הדו-שלבי נכנס לאופנה. כבר בשנת 1999 החלו להשתנות שני שלבים. הוא רכש צליל "כהה", בו קו הבס בלט. הנגנים מקרוידון, פרבר של לונדון, היו בין הראשונים שקידמו צליל דו-שלבי.
על רקע התמורות הללו, שרה לוקהארט וניל ג'וליף החלו לערוך מסיבות בשנת 2000 שהתמקדו בסאונד החדש של הדו-שלבי הפופולרי כבר.
הצדדים קיבלו את השם פורוורד. בתחילה הם סודרו במועדון חדרי הקטיפה הפופולרי, וכעבור חמש שנים המארגנים העבירו אותם לאנשי פלסטיק. DJ Hatcha השתתף באירועי המוסיקה. בשנת 2001 הוא גם הנחה את תוכנית הרדיו dubstep המתהווה הראשונה. את התוכנית אירחה תחנת הרדיו הפיראטית Rinse FM.
צליל הסגנון החדש נוצר בעיקר במסיבות מחתרתיות. הנגנים בנגה וסקרים לקחו חלק בגיבוש הז'אנר. חלוצי הכיוון החדש אוחדו על ידי חנות הוויניל Big Apple. זה הפך למטה של מטה dubstep. למעשה, ז'אנר חדש נולד בתקשורת בין מוזיקאים מקרוידון שהכירו היטב.
בהתחלה, המוזיקה הזו נקראה תוך זמן קצר: "138". פירוש הדבר היה קצב הביצוע של הקומפוזיציות. לא ידוע בוודאות מי בדיוק העניק לז'אנר את השם הוותיק "dubstep". כמה מחובבי המוסיקה זיכו את ג'וליף בזכות המחבר. בשנת 2002, DJ Kode9 הוציא מיקס dubstep, שלאחריו יוחסה לו המחבר. המונח dubstep עצמו עלה לשערי המגזינים האמריקאים באותה 2002. לאחר מכן, השם הוקצה רשמית לז'אנר המוסיקלי החדש.
מומחים רואים את מקורות הז'אנר בדיבוב הג'מייקני. סגנון זה של רגאיי ג'מייקני מתאפיין בדגש על בס כבד וחוסר שירה מוחלט. בג'מייקה דובב היה עיבוד אינסטרומנטלי של רצועה בהיעדר דקלום. ככל הנראה, dubstep קיבל את שמו בגלל הצליל הדומה. להתבלט משירה של שני שלבים, dubstep נטוש, קיבל מקצב שבור וקו בס בתדר נמוך.
העלייה בפופולריות של dubstep
דובסטפ החלה לחרוג מגבולותיהם הצרים יחסית של תחנות פורוורד ורדיו בשנת 2003. הז'אנר החדש נשמע במועדונים אחרים ועל גלי תחנות הרדיו האחרות. DJ Hatcha קירב את dubstep לקהל ההמונים: בשנת 2004 הוא הביא מיקס בז'אנר חדש. אחרי כמה שנים, בסגנון dubstep היו הרבה מעריצים ומעריצים. במשך הזמן, הוצאות לאור של מוזיקה רצינית (למשל, רפלקס) הפנו את תשומת הלב לדאבסטפ. עם זאת, במשך זמן מה היה dubstep עדיין בתנאים "מחתרתיים למחצה".
באביב 2005 נערכה מסיבה במועדון העילית של בריקסטון מיס, בהשתתפות מרי אן הובס, מנחת רדיו ה- BBC 1. היא החליטה להתקרב לז'אנר המחתרתי. דובסטפ הרשים את מארח הרדיו. BBC Radio 1 שידר במהרה ספיישל בנושא זה. תוך שעתיים יכלו המאזינים להכיר כמה סטים ממספר תקליטנים של dubstep מאותם שנים, ביניהם:
- Skream;
- מֶרְחָק;
- Kode9;
- מאלה;
- האצ'ה.
לפני גלי האוויר, dubstep היה רק מוזיקה עבור מעגל קטן של אנשים מקרוידון. כעת ז'אנר זכה לפופולריות אמיתית ואף לתהילה עולמית.
התנופה הבאה לצמיחת תהילתו של דובסטפ היו שני אלבומים של המוסיקאי, הידוע בשם בדוי קבורה. הם יצאו ב -2006 וב -2007. האלבום הראשון זכה להצלחה הגדולה ביותר בקרב מבקרי המוסיקה: הוא הגיע לראש רשימת הפרסומים הטובים ביותר של השנה. אוספי יצירות אלה לא היו ז'אנרים טהורים, אך הכילו אלמנטים רבים של dubstep. שני האלבומים סייעו לדאבסטפ להשיג אמנים ומאזינים חדשים.
דובסטפ החלה להתפתח באופן פעיל בשנת 2007. עד שנת 2009 ניתן היה למצוא את הז'אנר בכל רחבי העולם, אם כי במובנים רבים הוא עדיין המשיך להיחשב למוזיקה "מחתרתית". כדי לצאת מהמחתרת נדרש למוזיקאים פופולריים לנגן את המוסיקה הזו. תנופה כזו הייתה מסלולו של הראפר המפורסם בעולם סנופ דוג. מאז 2010, dubstep הוכר על ידי התרשימים. בשנת 2011, הופעת הקאנטרי טיילור סוויפט השתמשה באלמנטים של dubstep בהופעותיה. אחת הקומפוזיציות שלה הייתה בשורה הראשונה במצעד הבילבורד.
נכון לעכשיו, dubstep מתחלף לאט אבל בטוח. כניגוד לז'אנר זה, התעוררה מה שמכונה מוזיקת בס: היא משתמשת בקווי בס של dubstep וצלילי סינתיסייזר בתדרים האמצעיים. הבלבול בין הז'אנרים הללו הביא לוויכוח על מה זה דאבסטפ "אמיתי".
תכונות של dubstep
לאחר ששמע dubstep לפחות פעם אחת, אדם לא יוכל לבלבל בין ז'אנר זה לבין סגנונות מוזיקליים אחרים. הצליל של המוסיקה הזו חודר לכל תא בגוף. דובסטפ קלט את כל המיטב שהיה במוזיקה בסוף האלף האחרון. ז'אנר זה מתפתח כפי שהזמן מציע.
אפשר למצוא הרבה בדאבסטפ: מרצועות איטיות עם אלמנטים של מוזיקה מדיטטיבית לתווים אגרסיביים בהם נשמעת מחאה. האטרקטיביות של כיוון זה היא דווקא במגוון הביטויים שלו.
הניסויים המוקפדים הראשונים בדאבסטפ היו תערובת של שני שלבים, לכלוך ומוסך. אין זה מפתיע שמקור הכיוון התרחש בלונדון. בעיר הזו יש אווירה מיוחדת, אי אפשר להשוות אותה עם ערים אחרות בעולם הישן. החיים בלונדון הם תנועה מתמדת ואינטראקציה עם אנשים בעלי תרבויות ורקעים שונים. דובסטפ ספג את כל המוזרויות של חיי לונדון.
התכונות העיקריות של dubstep:
- תדרים נמוכים;
- בטנה בס "צמיגה";
- שבירת שבירה.
המנגינה בדאבסטפ משמשת רק ליצירת מצב רוח מאוד ספציפי. מוזיקאים שעובדים בז'אנר הזה כל הזמן מחפשים. לכן, כאן לעיתים קרובות ניתן למצוא קצב פועם ומשתנה.
הצליל שדובסטפ נוצר כעת בשנת 1999 כתוצאה מניסויים במוסך. Dubstep הוא "נהדר ונורא." אין כמעט שום כיוון מוזיקלי אחר כיום שיגרום לתגובה מעורפלת כזו. עבור רבים, dubstep הפך למעין אובליסק מונוליטי שמפיץ סביב עצמו אינספור רשתות של צלילים שונים.
דובסטפ התחיל מתחת לריצוף הבטון של שני המדרגות, שם כל המעניינים ביותר התרחשו בחסות סודיות. ככל שהמוסיקאים היו מעורבים יותר בתהליך המרתק של גיבוש כיוון מחתרת חדש. המוזיקה, שנוצרה במעגלים מוזיקליים מחתרתיים, אהבה צעירים - היא נשאה רוח מחאה. לקח זמן עד שז'אנר חדש עלה אל פני השטח.
עכשיו רבים מפרסומי מוזיקה מכובדים כותבים על dubstep. יוצרים עליו סרטים.העובדה ש- dubstep הוקמה ללא תמיכה חזקה מצד העיתונות המוזיקלית הפופולרית מעוררת כבוד לז'אנר.
כל שחקן חדש מביא משהו חדש וייחודי לדאבסטפ. הסאונד המהיר יותר, שהמוזיקאי סקרילקס נתן לדאבסטפ, הביא פופולריות עצומה לסגנון. כוכבת אחרת של סצנת המועדונים, אמיקה, הרשימה את הקהל בסאונד האינטנסיבי והעמוק שלו. הצלילים הקוסמיים והממכרים האלה הם נהדרים להתבוננות. מומחים מאמינים כי dubstep יכול להיחשב לא רק לכיוון מועדון, אלא גם למוזיקה מורכבת ועמוקה שיכולה לפתח מגוון רחב של מצבי רוח.
כיום, כמעט כל קומפוזיציה חדשה מז'אנר זה מלווה ביצירת מיקס. לפעמים, כדי לשמוע משהו שווה באמת, יש צורך להניח בצד הרבה רצועות מונוטוניות, כמעט ולא ראויות לציון. המילה האחרונה נשארת אצל המאזין - הוא זה שקובע את אותם קומפוזיציות dubstep שיעברו לראש.