הוא כמעט מת בפיגוע בילדותו. אבל הגורל היה בצד שלו. ג'ק אוקיי הוא אישיות ייחודית בה יחס אופטימי והרמוניה פנימית שולבו עם רצון גדול להשתפר ולהתקדם כל הזמן. קומיקאי מצליח, שחקן מוכשר, מנחה תוכנית רדיו משלו ועיתונאי מצוין - בכל אחד מהמקצועות הללו הצליח להוכיח את עצמו ולזכות בהצלחה משמעותית.
ביוגרפיה
ג'ק אוקיי נולד בעיירה הקטנה סדליה, השוכנת במדינת מיזורי בארה"ב. אביו, ג'יימס מדיסון אופילד, היה סוחר תבואה ואמו, אוולין אופילד, לימדה פסיכולוגיה במכללה מקומית. כשהילד היה בן חמש החליטו הוריו לשנות את מקום מגוריהם ולעבור למוסקווי שבאוקלהומה. כאן ג'ק העלה את הכינוי "אוקיי", שהסמנטיקה שלו היא רמיזה לאוקלהומה.
בילדותו בילה הילד גם ביקור רב אצל סבתו שגרה בקנזס סיטי. שם הוא הלך לראשונה לבית הספר. השיעורים היו קלים עבור ג'ק, ולכן החליט להעסיק את עצמו ומצא את עבודתו הראשונה. אוקיי החל לקחת חלק בהוצאה לאור של עיתון מקומי, שעבורו קיבל תשלום טוב. הוא אהב במיוחד לכתוב חומרים על החיים הפוליטיים: מערכות בחירות לנשיאות, דירוג פוליטיקאים, סכסוכים עולמיים.
בזמן שלמד וכתב טקסטים, ג'ק עבד גם כשליח. באחת הפעמים, בזמן שהיה במשימה, הוא כמעט נפצע מפשיטת הפצצה בוול סטריט. לפרק חיים זה הייתה השפעה משמעותית עליו. מאז החל ג'ק להתייחס לעצמו ולחייו אחרת. הוא השתלט על גורלו שלו והחל לחפש את גורלו האמיתי.
קריירה
בשנת 1920 הגיע אוקיי לניו יורק והחל לשתף פעולה עם תיאטרון חובבים, שם שימש כמעתיק וכקומיקאי. וכבר בשנת 1923 ערך את הופעת הבכורה המקצועית שלו בברודווי, שם לקח חלק בהפקת "נלי קלי הקטנה". מאז הקריירה שלו עלתה. ג'ק החל להיות מוזמן לעבוד במחזות זמר ובקומדיות פופולריים.
קצת אחר כך עבר אוקיי להוליווד כדי לנסות את ידו בקולנוע. באותה תקופה, עידן הקולנוע השקט הגיע לסיומו, וג'ק חלם להשאיר בו את חותמו. כשחקן הוא הופיע בכמה סרטים אילמים, בהם הוא הוכיח בצורה ברורה את יכולתו למשחק. הם החלו לזהות אותו ברחובות ולהזמין אותו לפרויקטים יצירתיים חדשים.
בשנת 1927 חתם ג'ק על חוזה יוקרתי עם חברת הסרטים המפורסמת Paramount Pictures וכיכב בסרט "המדבר" הראשון "Mannequin". קולו הייחודי וביצועיו המבריקים עשו רושם עז על הקהל. מאז, אוקיי החל לרדוף כל הזמן אחר מעריצים רבים שרוצים לקבל את ליבו של שחקן פופולרי.
כשהסתיים החוזה של אוקיי עם Paramount Pictures, הוא החליט לפרילנסר קצת. תקופת שיתוף הפעולה שלו עם חברות קולנוע וערוצי טלוויזיה שונים לחלוטין החלה. הוא כיכב ב -87 סרטי פולחן בתקופתו, ובשנת 1933 הופיע בסרט יותר מדי הרמוניה עם אמו, ששיחקה באחד התפקידים המשניים. אוקיי כיבד את הוריו, ולכן תמיד השתדל להעניק להם את המיטב.
בשנות השלושים של המאה העשרים קיבל ג'ק את הכינוי המוזר "תלמיד השנה הטרי העתיק ביותר בעולם". באותה תקופה הוא הופיע לעתים קרובות בסרטים של אוניברסיטאות, כשהוא משחק סטודנטים עם גורלות קשים. בהפקות אלה סירב אוקיי להשתמש בכל סוג של איפור כדי לגרום לו להיראות עוד יותר כמו ילד צעיר. הוא האמין שהיא מפריעה לביצוע התפקיד ומסתירה רגשות אמיתיים.
בשנת 1940 שיחק אוקיי באחד מסרטיו הסנסציוניים ביותר של צ'רלי צ'פלין, הדיקטטור הגדול.בו גילם השחקן את הפוליטיקאי בנצינו נפלוני, עליו קיבל מועמדות לפרס האוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר. משימתו בהפקה זו הייתה לבצע פרודיה על הדיקטטור האיטלקי, שהיה חסיד המשטר הפשיסטי של בניטו מוסוליני, שהיה אז בשלטון.
יצירה
בנוסף לפעילות היצירתית שלו בקולנוע, ג'ק אוקיי מעת לעת ירח כמנחה ברדיו. הייתה לו תוכנית רדיו משלו, שזכתה להצלחה גדולה. בה, ג'ק הקדיש תשומת לב רבה למערכונים הומוריסטיים מהחיים האמיתיים, עובדות היסטוריות ואמנות. בנוסף, אוקיי עסק בכתיבה, אך הוא יצר את עבודותיו יוצאות דופן עבורו ועבור משפחתו.
חיים אישיים
ג'ק התחתן פעמיים. אהובתו הראשונה הייתה וניטה ורדן. בני הזוג נפגשו על הסט, שם היה להם רומנטיקה במערבולת. עם זאת, לאחר שנתיים היחסים ביניהם החלו להידרדר והם נאלצו להתפזר זמנית. אף על פי כן, בסוף 1944 ניסו האוהבים והחלו לחיות שוב ביחד. אך בשנת 1948 נפטרה וניטה בתאונת מטוס עליה טסה לפנסילבניה.
הנישואים השניים של אוקיי היו עם השחקנית ויקטוריה הורן. הם התחתנו בשנת 1950 ומאז מעולם לא נפרדו. השחקן בילה את שארית חייו עם האישה הזו. בני הזוג התגוררו באחוזה משלהם בפרברי לוס אנג'לס, מוקפים בבוסתן הדרים. שם הם גידלו וגידלו גם כלבי כלבים אפגניים.
ג'ק נפטר בינואר 1978 בגיל 74 ממפרצת אבי העורקים. אשתו, עד סוף ימיה, עסקה בשימור זכר בעלה המוכשר. היא הורישה את אחוזתה לאוניברסיטת דרום קליפורניה, שמאוחר יותר מכרה אותה על ידי היזם. כעת נחלת אחוזת אוקרידג 'כמרכז היסטורי, המאכלס מעין מוזיאון המוקדש ליצירתו של ג'ק אוקיי.
