דנהולם אליוט הוא שחקן בריטי שהופיע ביותר מ -120 סרטים ובכמה סדרות טלוויזיה. הוא נודע בזכות הביצועים המבריקים של תפקידיו הכריזמטיים, הרהוטים ולעיתים התמהוניים.
ביוגרפיה
דנהולם מיטשל אליוט, כך נשמע שמו המלא של השחקן, נולד ב- 31 במאי 1922 בלונדון, אנגליה במשפחתם של מיילס ליימן פאר אליוט ונינה מיטשל. דנהולם הפך לילד השני במשפחה. לשחקן היה אח גדול יותר, ניל. אביו עבד כעורך דין. He later joined the British Army and was appointed Solicitor General of the "Mandatory Government in Palestine."
נולד במשפחה עם רקע תיאטרון קטן, לדנהולם אליוט לא היו נטיות אמנותיות בילדותו. לאחר שסיים את לימודיו במכללת מאלברן, הוא נכנס לאקדמיה המלכותית לאמנות דרמטית בלונדון. אך בסוף הסמסטר הראשון הוא התבקש לעזוב את בית הספר. מאוחר יותר הצטרף אליוט לחיל האוויר המלכותי. זמן שירותו חל בתחילת מלחמת העולם השנייה. בביצוע טיסה נוספת מעל יעדי האויב, הוא הופל ונלכד, שם שהה עד סוף המלחמה. בתקופה זו הוא פיתח עניין בדרמה. בהיותו במחנה שבוי מלחמה השתתף באופן פעיל בהופעות חובבים, ובהמשך החלו להציע לו תפקידים בסרטים.
בשנת 1987 נודע לשחקן על מחלתו. הוא אובחן כחולה איידס. על רקע זיהום ב- HIV התפתחה שחפת, ממנה נפטרה דנהולם אליוט ב- 6 באוקטובר 1992. זה קרה באי הספרדי איביזה. לזכרו הקימה סוזן רובינסון, אשתו, את פרויקט דנהולם אליוט.
קריירה
בשנת 1949, דנהולם אליוט ערך את הופעת הבכורה שלו בסרט קולנוע מר פרהאק היקר, בו גילם את אוסוולד מורפרי. לאחר עבודה זו, ובכלל בשנות ה -50, השחקן הופיע בתפקידים קטנים בכמה סרטים. ביניהם "מחסום הקול" (1952), "לב העניין" (1953), "הים האכזרי" (1953), "החיים בהשאלה" (1954), "אלה שמחליטים" (1954) ו "הלילה שייעדתי לגווע" (1955).
בשנת 1966 הופיע אליוט כרופא להפלה בסרט הדרמה הקומית הולי. באותה שנה הוא הוזמן לככב בסדרת הטלוויזיה הבריטית "האיש בחדר 17". הוא הופיע ב -13 פרקים בתור Imlak Defraits. בשנת 1970 שיחק דנהולם אליוט בסרט המלחמה האנגלו-אמריקאי Too Late, Hero. הסרט מגולל על האירועים שהתרחשו במהלך מלחמת העולם השנייה. אליוט כיכב כקפטן הורנסבי, קצין הידוע בגבורתו הפזיזה. בשנת 1972 שיחק השחקן בהצגת הטלוויזיה Follow the Brick Road, וגילם את ג'ק בלאק. "ג'ק" הוצג כקורבן להפרעות פסיכיאטריות עם התנהגות אקסצנטרית. הדמות הוצגה יפה על ידי השחקן.
בשנת 1976 כיכב אליוט בעיבוד הטלוויזיה של ה- BBC לסיפורו הקצר של צ'רלס דיקנס איש האות. בסדרה, השחקן שוב ביצע את התפקיד הראשי. עבודתו כאדם הגובל בטירוף התקבלה במחיאות כפיים סוערות. בשנת 1980 קיבל אליוט BAFTA לשחקן המשנה הטוב ביותר. בשנת 1983 הוא קיבל פרס על עבודתו בקומדיה האמריקאית מקומות מסחר. בסרט הוא היה משרת בשם קולמן. בשנת 1984 קיבל השחקן פרס על תפקידו כד"ר צ'רלס סובי ב קומדיה הבריטית "חגיגה פרטית". בשנה שלאחר מכן, עבודתו כרנון בייליס במותחן ההגנה על המדינה הביאה לו את ההכרה הנחשקת בפעם השלישית. בשנת 1985 הופיע אליוט כמר אמרסון בחדר עם נוף. דמותו בסרט היא אנגלית מהמעמד הבינוני-גבוה שאין לו אף אחד מהאידיאלים הקיימים בחברה שמרנית. על העבודה המשכנעת הזו, דנהולם אליוט היה מועמד לאוסקר היוקרתי.בשנת 1981 הופיע כד"ר ברודי באינדיאנה ג'ונס: שודדי הארון האבוד. דמותו הייתה קולגה של אינדיאנה ג'ונס, הדמות הראשית של התמונה. בשנת 1989 מילא את אותו תפקיד באינדיאנה ג'ונס ובמסע הצלב האחרון. בשנת 1992 הוא השתתף בצילומי הסרט "במה מטורפת", שהייתה העבודה האחרונה בקריירת המשחק שלו. אליוט תיאר את סלדסון מובריי, שחקן המכור לאלכוהול.
אף על פי שדנהולם אליוט לא כיכב באף אחד מהתפקידים הראשיים בסרט, הוא היה כוכב משנה מבוסס. לאורך השנים שיחק אלכוהוליסטים, גברים עם גברים ודמויות אקסצנטריות אחרות. בשנת 1988 הוענק לזכותו של השחקן בפיתוח הקולנוע מסדר אבירי האימפריה הבריטית.
דנהולם אליוט דיבר בפתיחות על הדו-מיניות שלו. עם זאת, הוא התחתן פעמיים. אשתו הראשונה הייתה השחקנית הבריטית וירג'יניה מק'קנה.
הזוג התחתן ב -1954. אך כעבור כמה שנים, בשנת 1957, הם התגרשו. אשתו השנייה הייתה השחקנית סוזן רובינסון, שילדה את דנהולם שני ילדים - מארק וג'ניפר.
שנתיים לאחר מותו של השחקן פרסמה אשתו את הספר Denholm Elliott: Quest for Love. בו תיארה האלמנה את פרטי הדו-מיניות של אליוט ונישואיהם. בשנת 2003, ג'ניפר, בתו של השחקן, התאבדה בתלייה. וב- 12 באפריל 2007 נפטרה סוזן רובינסון. היא מתה בשריפה בדירתה בלונדון.