שיעורי ריקוד מביאים את היכולת לשלוט בגופך ובביטחון העצמי שלך, לפתח פלסטיות, תחושת קצב ולהגביר את ההערכה העצמית. זו דרך נהדרת להשליך אנרגיה, הזדמנות לשחרור ולביטוי עצמי. אם תחליט ללמוד לרקוד, עליך לבחור כיוון ספציפי וסטודיו מתאים.
הוראות
שלב 1
ראשית, חשוב באיזה כיוון בריאותך וכושר גופני יכולים לאפשר לך. לאנשים בגיל בוגר, ריקודי רחוב אנרגטיים (ריקוד הפסקה, למשל) אינם מתאימים כמעט, אך טנגו או פלמנקו אקספרסיביים הם תמיד בהירים ובתחושה המבוצעים על ידי רקדנים עם ניסיון חיים מסוים. אם יש לך בעיות מפרקים או דליות ורידים בגפיים התחתונות, תצטרך לוותר על ריקודים איריים או פלמנקו, הכרוכים בעומס רציני על הרגליים. לאנשים עם מחלות במערכת הלב וכלי הדם או בעיות בעמוד השדרה (סיאטיקה, אוסטאוכונדרוזיס, בקע בין חולייתי) מומלץ להתייעץ עם מאמן או רופא מטפל לפני שמתחילים בפעילות גופנית כלשהי. משקל עודף הוא לעיתים רחוקות התווית נגד לכיוון כלשהו ועם אימונים אינטנסיביים הוא נעלם במהירות, למשל, ריקוד מזרחי נראה מרשים במיוחד כאשר הוא מבוצע על ידי אישה עם צורות עקמומיות.
שלב 2
הקשב לעצמך - הריקוד צריך להתאים לאופי שלך. אם אתם אנרגטיים וקלילים, כמעט כל דבר יתאים לכם, במיוחד ריקודי לטינה, מועדונים ורחובות. לנשים שאינן חוששות להפנות תשומת לב לעצמן, ישנם אזורים כמו פלסטיק חשוף, ריקוד מוט. אנשים נלהבים יתעניינו בטנגו ובפלמנקו, ופלגמטיים ורגועים - ריקודים סלוניים, במיוחד ואלס איטי וינאי, ריקודים הודים. כיוונים לאומיים יוצאי דופן כמו ריקוד סקוטי, אירי, צועני זוכים לפופולריות. ולחובבי האקזוטי יש אפשרות כזו כמו ריקוד שבטי - מה שמכונה "ריקוד" שבטי, המשלב אלמנטים של ריקודים לאומיים של תרבויות שונות וטקסים פרימיטיביים. זה נראה מאוד מוזר ומכשף. אם תמיד חלמת על בלט, אז ישנם בתי ספר למחול קלאסי למבוגרים. כמובן שלא סביר שתעלו על במת תיאטרון בולשוי, לשם כך עליכם ללמוד מילדות, אך עדיין תוכלו להגיע לגבהים מסוימים בעבודה קשה.
שלב 3
בבחירת אולפן לריקודים, שימו לב לביקורות של מי שכבר ביקר בו, למגוון הכיוונים המוצעים. אישיותו של המאמן לא אמורה לגרום לך לאנטי. יש בתי ספר ואולפנים שמציעים שיעורי ניסיון בחינם - אל תתעצלו והלכו, הערכו את הציוד של חדרי ההדרכה, את התנהגות המורה, פשוט הרגישו כמה נוח לכם כאן.
