ריקוד הוא שפת גוף אוניברסלית, בעזרתה אנשים מימי קדם הביעו את רגשותיהם, וכיום מוערכת מאוד היכולת לרקוד, לשלוט בגופם ולסגור רגשות בתנועה. ביכולת לרקוד, חשוב לא רק להמציא תנועות ולהביא אותן לחיים, אלא גם ליצור את מיצג המחול עצמו, שחייב להיות מתחשב ומוכשר.
הוראות
שלב 1
על מנת להלחין ריקוד, עליך להבין מה כלול בהרכב. בהרכב הריקוד יש חשיבות לתכניו, לליווי המוזיקלי, לטקסט הריקוד - התנועה עצמה, תנוחות הרקדנים, הבעות פנים והמרכיב הרגשי. חשוב גם איך הרקדנים מסתובבים על הבמה, באילו זוויות הם יראו את תנועותיהם בפני הקהל.
שלב 2
הרכב הריקוד צריך להיות הרמוני ומטרתו לבטא את הרגשות שאתה מכניס להפקה בכל האמצעים הזמינים וליצור מצב רוח מסוים בקהל.
שלב 3
קבעו איזה מצב נפשי תרצו להביע באמצעות שפת הריקוד: אהבה, עונג, צער, ייאוש, קנאה, חיל, או פחד. כשיוצרים הפקה, עברו מפשוט למורכב כדי לא לאבד את תשומת לב הקהל ולבנות מתח בזמן שאתם רוקדים.
שלב 4
הקפידו לכלול בריקוד את רגע השיא, כשהמתח מגיע לשיאו, ולאחר השיא, אל תגררו את ההפקה - היא אמורה להופיע זמן קצר לפני הגמר.
שלב 5
כדאי להתחיל מיצג ריקודים עם אקספוזיציה בה גיבורי הריקוד מוצגים בפני הקהל, ויש להם אפשרות להתרגל לתחילת הריקוד, לראות את הרקדנים ותלבושותיהם. צריך להיות עניבה לאחר החשיפה. נסו להפוך אותו לרתק, ברור וחי כדי שהקהל יוכל לקבוע את מצב הרוח המרכזי של הריקוד ואת דמויות הרקדנים, כדי לתפוס את הדימויים שלהם.
שלב 6
תנועות הרקדנים בעניבה צריכות להתאים יותר מכל לדימוי הבימתי שלהם. ואז יש התפתחות הפעולה - אל תהפוך אותה לממושכת מדי, נסו להפוך את ההתפתחות בצורה כזו שהצופה לא מוריד את עיניו מהבמה לרגע. בשלב זה תוכלו להפתיע את הקהל על ידי סידור מחדש של הרקדנים, שינוי המוסיקה או התלבושות. בשלב זה, על הקהל להבין את העלילה המרכזית של הריקוד.
שלב 7
לבסוף, לאחר הפיתוח, אמור להגיע שיא, כולל כוח ההשפעה המרבי על הקהל. השיא הוא האלמנט החזק ביותר בהפקת מחול, לכן שימו לב במיוחד לעיצובו.
שלב 8
אל תשכח מההסרה - החלק האחרון של הריקוד אמור להתחיל זמן קצר לאחר השיא, אולי זה לא צפוי ויוצא דופן, אך הקפד להפוך את ההסרה למרהיבה. לעולם אל תסיים ריקוד מיד לאחר השיא - זה ישאיר את הקהל עם תחושת אי שלמות לא נוחה. עבדו על הסט כדי לגרום לריקוד להיראות הוליסטי.
