מספריים מנייר סלעים הוא משחק עתיק שמקורו בסין. בעבר שיחקו אותו לוחמי שושלת האן המאוחרת, אך כעת המשחק הזה אהוב על ידי תלמידי בית ספר רבים. בעזרתו תוכלו לזכות בוויכוח, למשוך גורמים ופשוט להרוג זמן.
הוראות
שלב 1
בגרסה ה"קלאסית "משתמשים רק בשלוש מחוות - רוק, מספריים ונייר. האבן היא היד הקפוצה לאגרוף, המספריים הם האצבעות האמצעיות והאצבעות היישר, בעוד שכולם קפוצים. נייר הוא יד עם אצבעות מושטות, כף היד כלפי מטה.
שלב 2
המשחק מתחיל בביטוי "מספריים-נייר-סלעים, אחד, שניים, שלושה!" בארצות פוסט-סובייטיות שונות, במקום "אחד, שניים, שלושה" היו שילובים שונים מהסוג "צו, e, fa", "צ'ו, ווה, צ'י", "קו, זי, קו", "en, den, tso”. לאחר ביטוי הביטוי, על המשתתפים במשחק לזרוק את ידיהם בו זמנית במחווה שמשמעותה הדמויות שבחרו.
שלב 3
הנייר מכסה את האבן, האבן מקהה את המספריים, המספריים חותכים את הנייר. לפיכך, לכל המשתתפים יש סיכוי שווה לזכות. אם לפחות שלושה אנשים מהחברה השליכו תנועות שונות, כלומר יש אבן ומספריים ונייר, אז הוכרז על תיקו, והסיבוב חוזר.
שלב 4
במהלך השנים עבר המשחק "מספריים-נייר-סלע" שינויים שונים. לדוגמא, באזורים מסוימים באר מעורבת בו. במקרה זה, חרוז הספירה נשמע כך: "מספריים-נייר סלעים, ואתה צריך גם באר, אחת, שתיים, שלוש!". במהלך המשחק הזה העיתון זוכה גם באבן וגם בבאר, אך האבן והמספריים טובעים בבאר. הבאר מוצגת במחווה בצורת אגרוף רופף. בנוסף לבאר, יכולים להופיע במשחק עיפרון, אש, מים, בקבוק לימונדה, עץ, אקדח, ברק, ספוג, דרקון ודברים אחרים שהומצאו על ידי ילדים ממקומות שונים בעולם. במדינות שונות.
שלב 5
תוכלו להכניס למחוות המשחק, שהומצאו בעצמכם, מבלי לשכוח להמציא חוקים, איזו דמות מנצחת במקרה כזה. לדוגמא, בסדרת הטלוויזיה המפורסמת "המפץ הגדול" שלדון קופר הציע גרסה משלו למשחק: "נייר-מספריים-לטאה-ספוק".
