יפן תמיד הייתה מפורסמת בזכות סוגים שונים של עבודות יד אקזוטיות. ביניהם, האוריגמי הוא הנפוץ ביותר ברחבי העולם; הטכניקה של אריגת מיתרי (kumihimo), פרחי בד (kanzashi) וכמה סוגים אחרים של אמנות זכתה גם לפופולריות רחבה. אבל מה זה טמרי ועם מה אוכלים אותו?
טמארי (מתורגם מיפנית "כדוריד") הוא אמנות יפנית עתיקה של כדורי רקמה. ההיסטוריה של טכניקה זו חוזרת אחורה מאות שנים ומתחילה בסין. במאה השמינית הגיע משחק הכמארי ("כדור רגל") מסין ליפן, עם הזמן התחוללו בו שינויים, וכתוצאה מכך הופיע משחק הטמארי ("כדור יד") אותו בנות מ משפחות יפניות אצילות העדיפו לשחק. בהתאם, התאפשר לקשט כדורים ברקמת משי, שבזכותם המשחק נולד מחדש לאמנות.
עכשיו אמנות הטמארי נפוצה למדי לא רק ביפן, אלא בכל רחבי העולם. על מדפי חנויות המזכרות היפניות תוכלו למצוא גם כדורי טמרי רגילים בקוטר של 5-12 ס מ, וגם קישוטים בטכניקה זו.
מכשיר הטמארי הוא פשוט למדי - הבסיס לכדור היה בעבר קימונו ישן שנחתך לרצועות, אך כעת כל בד הנמשך לכדור עם חוטי סליל רגילים יעשה. לבסיס תוכלו להשתמש גם בכדורי קצף מיוחדים, אותם ניתן לקנות בחנויות יצירתיות, חרוזי עץ גדולים ואגב, בכל חומר שיש לו צורה של כדור או שמסוגל לרכוש אותו, אך אל תשכחו עוטפים גם את הבסיס בחוטי כותנה. לפעמים מניחים בפנים פעמונים או כדורים קטנים כך שכדור הטמרי גם מצלצל.
בניגוד לבסיס עצמו, הרבה יותר קשה לרקום תבנית על כדור. ראשית עליכם לסמן את הבסיס באמצעות קלטות נייר וסיכות, ואז תוכלו להתחיל לעבוד. דפוסי רקמה מסורתיים הם גיאומטריים, אך איש לא ביטל את מעוף הדמיון. דפוס טמרי נפוץ נוסף הוא הקיקו, או החרצית, הנחשבת לסמל השמש בתרבות היפנית. הפופולריות שלו בדפוסי הטמארי מוסברת לא רק במשמעות הסמלית שלה, אלא גם בפשטות הרקמה.
בלוני טמארי מסמלים חברות ומסירות, ומשמשים גם כסמל של עושר, הצלחה ואושר, כך שזו תהיה מתנה נפלאה עבור יקיריהם. למרות העובדה שטכניקת הטמארי אינה פשוטה במיוחד, התוצאה עולה על כל הציפיות, ולכן מספר האוהדים של אמנות יפנית זו בעולם הולך וגדל. מי יודע, אולי תצטרף לשורותיהם?
