מילות אהבה יהיו קיימות על פני כדור הארץ כל עוד אנשים מסוגלים להרגיש. הנשמה שרה או עצובה, המילים עצמן נופלות על דף ריק, רגשות ותשוקות פורצות מכל שורה, אך הנה התעלומה: אנו משננים כמה שירים זמן רב, בעוד שאחרים אפילו לא רוצים לסיים את הקריאה. למה? איך לכתוב שירי אהבה כדי שתרצו לקרוא אותם?
הוראות
שלב 1
קודם כל, לשיר שלך צריך להיות צד "טכני" חזק. יש לכתוב נכון כל שירה. טעויות גסות במילים הפשוטות ביותר יכולות להרחיק את הקורא. נאום המחבר צריך להיות ברור ומדויק. יש להוציא לחלוטין את השימוש במילות היכרות רק לצרור ומילים טפיליות בשירה (במיוחד על אהבה). אל תשתמשו יתר על המידה באיגודים בתחילת שורה.
שלב 2
אם אתה מתחיל שיר בקצב מסוים, שמור אותו עד הסוף. מעברים תכופים ולא הולמים ממטר אחד למשנהו קשים לתפיסה. מתקבל הרושם שהמחבר מתחיל, ורחוק מלהיות מוכשר. קרא מחדש את מה שכבר נכתב, בדוק את עצמך. אל תמתח על דפים שניתן לסכם בכמה בתים.
שלב 3
שירי אהבה מנגנים על המיתרים הדקים של נפש האדם, ולכן על יצירתך להדהד את המאזין. נראה שזה לא כל כך קשה, כי כמעט כולם אהבו לפחות פעם אחת בחייהם. אך הצלחה אינה תלויה במה שמישהו חווה פעם, אלא באיזו מידה ניתן לתאר את מצב האהבה. המפתח לשיר אהבה קריא ופופולרי הוא התואם של מחשבותיך עם חוויותיהם של אנשים אחרים.
שלב 4
דימויים בהירים וצבעוניים זכורים יותר, ולכן יש הרבה מטפורות והשוואות במילות האהבה. למדו להשתמש בהם במקום בו אתם זקוקים להם באמת, אך אל תגזימו. המשמעות וההיגיון של עבודתך לא צריכים ללכת לאיבוד מאחורי תמונות הדמיון הציוריות.
שלב 5
שירים על סבל אהבה, ייסורים וייסורים מוצאים תגובה גדולה יותר מהקהל מאשר פסוקים ברוח "נפגשנו, התאהבנו, הכל בסדר אצלנו". ראשית, זה נובע מהעובדה שהקורא מנסה את המצב המתואר בעצמו ומשווה האם זה היה כך אצלו, ושנית, אנשים פשוט מעוניינים יותר לקרוא על טרגדיה וגורל שבור. ואלה רחוקים מנטיות סדיסטיות, אלא רק סקרנות הנשמה הילדותית שקולטת את שירייך.
