הום קרונין הוא שחקן אופי קנדי שפעל בצורה מבריקה וכתב תסריטים נפלאים. משפחתו קיוותה שהוא ילך בעקבות המשפחה ויקשר את חייו לפוליטיקה, אך הום התעניין בתיאטרון ובקולנוע.
יַלדוּת
הום בלייק קרונין נולד ב- 18 ביולי 1911 בלונדון, אונטריו, קנדה. הוא היה אחד מחמישה ילדים במשפחתם של הום קרונין האב, איש עסקים וחבר בית הנבחרים הקנדי, ופרנסיס אמיליה (לבית לאבט), יורשת המבשלה באותו שם. סבו מצד אביו, בנג'מין קרונין, היה כומר של כנסיית אנגליה, כמו גם הבישוף הראשון של bisciose of Huron, שהקים את המכללה באותו שם, שבסופו של דבר צמחה לאוניברסיטת מערב אונטריו.
משפחתו קיווה שהוא ילך בעקבות המשפחה ויקשר את חייו לפוליטיקה או לפסיקה, אך לאחר שסיים את לימודיו בקולג 'הום, התעניין קרונין בתיאטרון ונכנס לאקדמיה האמריקאית לאמנויות דרמטיות במהלך קורס עם מקס ריינהרדט.
נוער השחקן
כסטודנט לדרמה באוניברסיטת מקגיל, קרונין הדק והאלגנטי זכה להצלחה בצורות אמנות רבות. ואגב, הוא היה חבר בצוות האיגרוף האולימפי של קנדה בשנת 1930.
עוד בהיותו סטודנט הופיע על במות התיאטראות הקנדיות ועשר שנים לאחר מכן כבר היה על בימת ברודווי, שם לא רק הופיע, אלא גם כתב וביים.
קריירה
בשנת 1934 ערך קרונין את הופעת הבכורה שלו בברודווי, וזכה להצלחה רבה תוך זמן קצר.
השחקן יצר מגוון רחב של דמויות במהלך שנות הארבעים. קריירה בהוליווד החלה בתפקיד קטן אך בהיר בסרטו של אלפרד היצ'קוק. בשנת 1943 הופיע הום קרונין לראשונה על המסך הגדול בסיפור הבלש של אלפרד היצ'קוק "צל הספק". שנה לאחר מכן, הוא שוב כיכב עם היצ'קוק כמפעיל רדיו בסירת הצלה, וכן עבד על התסריט לסרטיו "החבל" (1948) ובתחת מזל גדי (1949).
התפקיד הבולט ביותר של הום קרונין היה בסרט הצלב השביעי. בשנת 1944, הוא ואשתו ג'סיקה טנדי כיכבו בסרט זה, על התפקיד בו מועמד קרונין לפרס האוסקר לשחקן הטוב ביותר. ראוי לציין גם את הדוור תמיד מצלצל פעמיים, 1946, ואת תפקיד הסוהר הסדיסטי בכוח אכזריות, 1947. בשנת 1950 הואם קרונין עזב את עבודתו בהוליווד וחזר לבמה, שם שיחק לעיתים קרובות לצד אשתו ג'סיקה טנדי בסדרת הרדיו "נישואים" שתוקרן בקרוב.
בשנת 1964 זכה הום קרונין בפרס טוני על תפקידו כפולוניוס בהפקת המלט, בכיכובו של ריצ'רד ברטון. בשנות השמונים הופיעו בני הזוג בסרטים Cocoon, Cocoon: The Return ו- Batteries Not Supplied. באלף תשע מאות שמונים ושמונה, הוענק לשחקן מסדר קנדה. בשנת 1990 הוענק ל"הום קרונין "המדליה הלאומית לאמנויות של ארצות הברית.
פילמוגרפיה נבחרת
השתתף ביותר משמונים ושניים סרטים מאז אלף תשע מאות ארבעים ושניים. הציור הראשון הוא "צל של ספק". הסרט האחרון הוא "12 גברים זועמים" (אלף תשע מאות תשעים ושבע).
- "צל של ספק" (1943).
- פנטום האופרה (1943).
- "סירת הצלה" (1944).
- האיוולת של זיגפלד (1946).
- "הדוור תמיד מצלצל פעמיים" (1946).
- כוח הברוט (1947).
- "מה יגידו אנשים" (1951).
- "קליאופטרה" (1963).
- קנוניה פרלקס (1974).
- "כל הזבל הזה" (1981).
- "העולם על פי גארפ" (1982).
- מיליוני ברוסטר (1985).
- "פקעת" (1985).
- "סוללות לא כלולות" (1987).
- פקעת: השיבה (1988).
- "חג המולד ברחוב הבא" (1991) (סרט טלוויזיה).
- "תיק השקנאי" (1993).
- "החדר של מרווין" (1996).
- "12 גברים זועמים" (1997) (סרט טלוויזיה).
פרסים
- אמי 1990 השחקן הטוב ביותר במיני סדרה (בחברים לנצח)
- אמי 1992 השחקן הטוב ביותר במיני סדרה (בברודוויי ההולך)
- אמי 1994 - שחקן המשנה הטוב ביותר במיני סדרה (בריקוד עם הכלב הלבן)
- טוני 1964 - השחקן הטוב ביותר בהצגה (בהמלט)
- טוני 1994 - מפעל חיים
חיים אישיים
בשנת 1942, שש שנים לאחר הגירושין מאשתו הראשונה אמילי וודרוף, עמה התגורר בין השנים 1934-1936, התחתן הום קרונין עם השחקנית ג'סיקה טנדי, איתה הופיע בהמשך בסרטים רבים בקולנוע ובטלוויזיה. נולדו להם שני ילדים: טנדי וכריסטופר. באלף תשע מאות ותשעים אובחנה ג'סיקה כחולה בסרטן השחלות, אך למרות זאת, היא המשיכה לפעול באופן פעיל בשנים שלאחר מכן. ב- 11 בספטמבר נפטרה אלף ותשע מאות ותשעים וארבע, ג'סיקה טנדי. שנתיים לאחר מכן התחתן שוב קרונין עם הסופרת הבריטית סוזן קופר. הום קרונין היה פעיל ברשתות החברתיות והיה לו אתר אישי. קרונין פרסם גם את האוטוביוגרפיה שלו "השקרן הנורא" בשנת 1992.
הום קרונין נפטר מסרטן הערמונית ב -15 ביוני 2003 בגיל 91 בפיירפילד, קונטיקט, ארה ב.
