ישנן מספר דרכים לכוון את הגיטרה שלך. הדרך הקלה ביותר היא לכוון באופן אקראי את המחרוזת הראשונה, ואז לכוון את השאר לאורכו. למרות ששיטה זו די מדויקת. ישנן דרכים אחרות, מקצועיות יותר.
הוראות
שלב 1
לאחר כוונון הגיטרה כמתואר לעיל, בדוק את הצליל. המחרוזת הפתוחה הראשונה אמורה להישמע זהה למחרוזת השנייה שנצמדה בשורה החמישית. אבל יש להדק את המחרוזת השלישית בקו הרביעי - ואז היא צריכה להישמע כמו השנייה הפתוחה. שאר המיתרים מהודקים בקצב החמישי. כאשר לוחצים עליה בשורה התשיעית, המחרוזת השלישית צריכה להישמע זהה לפתיחה הראשונה. הרביעי בתשיעי הוא כמו שנייה פתוחה. החמישי עד העשירי הוא כמו שליש פתוח. שישי עד עשירי - כמו רביעי פתוח. מחרוזות פתוחות 1 ו -6 צריכות להישמע כמו "mi" (הפרש של שתי אוקטבות).
שלב 2
דרך נוספת היא לכוון את הגיטרה באמצעות הרמוניות. דגלון הוא צליל בעל תדר כפול. ניתן להשיג אותו על ידי משיכת המיתר, לחיצה חלקית באמצעות כרית האצבע או ציפורן האצבע במקום מחלקת הלוח. התוצאה היא סוג של צליל מקשקש, אך די מלודי.
שלב 3
כאשר נבדק עם הרמוניות, הראשון בשבר השביעי והשני בדאגה החמישית נשמע אותו דבר. השלישי בשביעי הוא עיצור עם הרביעי בחמישי, ואילו הרביעי בשביעי נשמע זהה למחרוזת החמישית בשער החמישי. החמישי בדבר השביעי והשישי בדבר החמישי עם מיתרים נשמע אותו דבר. מתברר שהצליל עם מיתר ראשון מהודק מעט על הסף בין השביעית לשמינית השווה שווה לאותו צליל, אבל כבר המיתר השני שבין הסריג החמישי לשישי.
שלב 4
הדרך האחרונה היא ויזואלית. אם עדיין קשה לך לכוון את הגיטרה לפי האוזן, כוון אותה לפי העין. העניין הוא שאם, כאשר מחרוזת אחת מושכת, השנייה, שנמצאת בשכונה, רוטטת, הרי שהמחרוזות הללו מתאחדות. נניח שהחלטת לבדוק את המחרוזת השנייה. לשם כך, החזק מחרוזת בשורה החמישית. על ידי הפקת צליל ממנו תבחין כי המיתר הראשון יתחיל לרטוט גם כן. לפיכך, המיתר הראשון והשני יכול להיחשב מכוון.
