ולנטינה קורטיז היא שחקנית תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה איטלקית. זוכה פרס האוסקר הבריטי (BAFTA), המועמד לאוסקר ולגלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר בלילה האמריקאי.
בשנת 1974, השחקנית הייתה מועמדת לאוסקר, אך הפרס באותה השנה זכה לפרפורמרית מפורסמת לא פחות - אינגריד ברגמן. כשאינגריד עלתה על הבמה לנאום ולקבל את פסלון האוסקר, מילותיה הראשונות היו שהפרס צריך להגיע לוולנטינה והיא רואה את החלטת המושבעים כלא הוגנת.
לאורך הקריירה שלה עבדה ולנטינה עם במאים מפורסמים רבים, ביניהם: מ 'אנטוניוני, פ' פליני, פ 'זפירלי, ג'יי דאסין, ג'יי מנקייביץ', פ 'טריפו, ט' גיליאם, ש 'קרמר. האמן הצליח לזכות באהבתו ובהכרתו של הציבור בכל רחבי העולם.
עובדות ביוגרפיה
ולנטינה נולדה באיטליה ביום הראשון של 1923. הוריה היו מהעיירה הקטנה סטרזה, שנמצאת בצפון איטליה. בהמשך עברה המשפחה למילאנו.
מאז ילדותה חלמה הילדה על מקצוע משחק. בגיל 17 הופיעה לראשונה על המסך ובמהרה משכה את תשומת ליבם של מפיקים ובמאים.
בביוגרפיה היצירתית של השחקן יש יותר ממאה תפקידים בפרויקטים של טלוויזיה וקולנוע. היא החלה לשחק בשנת 1940 והופיעה לאחרונה על המסך בשנת 1993.
השחקנית נפטרה ביולי 2019 בגיל 96. אניני טעם רבים של יצירתיות קורטזה, קולגות ויוצרים מפורסמים כינו אותה "הדיווה האחרונה של הקולנוע האיטלקי".
קריירה קולנועית
השחקנית ביצעה את הופעת הבכורה שלה בשנת 1941 בסרט "אופק צבוע" מאת הבמאי האיטלקי ג 'סלביני. באותה שנה הופיע האמן על המסך בכמה סרטים נוספים: "השחקן האבוד", "התליין הוונציאני", "אהבה ראשונה".
שנה לאחר מכן כיכבה ולנטינה בסרטים: "ליידי ווסט", "ארוחת הערב של שוטים", "מלכת נווארה", "Soltanto un bacio", "Orizzonte di sangue", "העמוד הרביעי".
ואז הצליח הקהל לראות את קורטזה בסרטו המוסיקלי של הבמאי האיטלקי גוגלילמו ג'אניני "4 ragazze sognano", ואז - בדרמת המלחמה מאת א. ד. מג'יאנו ואו ביאנקולי "La carica degli eroi".
בשנת 1945, השחקנית כיכבה בדרמה שביים א 'בלאזטי "אף אחד לא חוזר".
באותה שנה הופיעה על המסך בסרטו של ג'ורג'יו וולטר צ'ילה "עשרת הדיברות". העבודה על הציור החלה במהלך הכיבוש הגרמני. עד מהרה הופסק הפקת כל הסרטים בכל אולפני הקולנוע האיטלקיים. בתקופה זו, בתמיכת הוותיקן, צולמו 2 סרטים בלבד. הראשון שבהם היה "עשרת הדיברות" והשני היה "שערי גן העדן".
השחקנית מילאה את התפקידים הבאים בפרויקטים של יוצרי סרטים איטלקיים: "מי ראה?", "רומא, עיר חופשית", "אמריקאי בחופשה", "אבוד", "שליח המלך".
בדרמה Les Miserables, המבוססת על יצירה באותו שם מאת V. Hugo, ולנטינה הופיעה על המסך בתור Fantina. הפרפורמרית האיטלקית המפורסמת ג'ינו סרווי הפכה לבן זוגה על הסט.
עם וורמס מילא קורטזה את אחד התפקידים המרכזיים בסרט הבא - "סערה מעל פריז". הסרט מספר על האסיר לשעבר ז'אן וואלג'אן, שבילה 18 שנים בעבודות פרך. בשובו למולדתו, הוא שוב מבצע פשע - הוא גונב פמוט כסף מהכומר שהגן עליו בביתו. עד מהרה חוזר האדם בתשובה על מעשיו ומחליט להקדיש את חייו העתידיים רק למעשים טובים. כעבור שנים רבות הוא הפך לראשות עירייה קטנה, שם מונה מפקח משטרה חדש, ג'אבר. הוא מכיר בז'אן כאסיר לשעבר.
בשנת 1949 כיכבה קורטיז בדרמת הבלש הקסם השחור בבימויו של ג 'רטוב ואו וולס. הסרט מגולל את סיפורו של ילד צועני, ג'וזף בלסמו, שהוריו הוצאו להורג בהוראת ויקונט דה מונטגה.כמה שנים מאוחר יותר, הצעיר מגלה את יכולתו המדהימה להיפנוזה והופך לרוזן קליגליו, ובוקע בנפשו תוכניות לנקום בויקטונט.
מאז 1950, האמן הופיע על המסך בסרטים מפורסמים רבים ועבד עם במאים ושחקנים מפורסמים. קורטיז כיכב בפרויקטים כמו Highway Thieves, Woman Without a Name, Shadow of the Eagle, House on Telegraph Hill, People Secret, Lulu, Wedding, Barefoot Countess, Girlfriends "," Rogue Barabbas "," הנערה שידעה יותר מדי ", "ביקור", "אשת האגם", "ג'ולייט והרוחות", "שמש שחורה", "מדלי", "האח סון, האחות מון", "ההתנקשות בטרוצקי", "לילה אמריקאי", "Appassionata", "Superplut", "ישו מנצרת", "הרפתקאותיו של הברון מינכהאוזן".
הפעם האחרונה שהשחקנית הופיעה על המסך הייתה ב -1993 בדרמה של פרנקו זפירלי דרור.
בתחילת שנות האלפיים כתבה קורטזה את האוטוביוגרפיה שלה, ולנטינה קורטיז קוואנטי סוניו אי דומאני פאסאטי. בשנת 2012 יצא הספר באיטליה.
חיים אישיים
באביב 1951 התחתנה ולנטינה עם השחקן האמריקאי ג'ון ריצ'רד באסהרט. הם נפגשו על סט הצילומים של הסרט "בית בגבעת טלגרף" ותוך כמה חודשים הפכו לבעל ואישה.
הנישואין נמשכו מספר שנים והסתיימו בגירושין בשנת 1960. לאחר מכן, ולנטינה מעולם לא התחתנה שוב.
באוקטובר 1951 נולד לבני הזוג ג'ון אנתוני כרמין, מייקל בזהארט (ג'קי בזהארט). הוא גם בחר במקצוע משחק והפך לשחקן מפורסם.
ולנטינה האריכה את בנה בחמש שנים. ג'קי נפטר באביב 2015 ממחלת מוח נדירה מאוד - שיתוק על גרעיני מתקדם.
השחקנית נפטרה ביולי 2019 במילאנו בגיל 96.
