שחקנית אמריקאית, חביבת מבקרי הקולנוע והציבור הרחב. תפקידיה מגוונים מאוד, סטריפ נמנעת ממסגרת התפקידים. הזוכה בפרסים רבים מהאקדמיות הקולנועיות המוערכות ביותר, בפרט, היא הייתה מועמדת לאוסקר יותר מ -20 פעמים.
ביוגרפיה
היא נולדה בשנת 1949 בעיירה אמריקאית סאמיט, ניו ג'רזי. היא גדלה במשפחה גדולה ממוצא הולנדי. האב עבד בחברת תרופות, האם בנוסף לגידול ילדים הקדישה זמן רב לציור.
מריל בילתה את מרבית ילדותה בבית הספר התיכון ברנרדס, ניו ג'רזי. היא המשיכה את לימודיה במכללת וסאר עם תואר ראשון באמנויות. מאוחר יותר, לאחר שלמדה בבית הספר לדרמה ייל, קיבלה תואר שני.
צדדיות כישרונה ניכרה גם במהלך לימודיה. בהופעות שהעלו סטודנטים היא מילאה מגוון תפקידים, מאלנה של שייקספיר ועד אישה בת 80.
קריירה
לאחר סיום הלימודים הוא עוזב לניו יורק. הוא משחק בהפקות תיאטרון שונות, המבוססות לרוב על יצירות קלאסיות, ובמקביל משתתף באודישנים בתקווה לפתוח בקריירה קולנועית.
את תפקיד הקולנוע הראשון שלו הוא מקבל שנתיים לאחר שעבר לניו יורק. בסרט "ג'וליה" סטריפ מילאה תפקיד קמיע קטן. הסרט זכה לביקורות מצוינות, היה מועמד לאוסקר בשלוש מועמדויות.
מריל ביקרה מאוד את בחירת התפקידים שלה. למרות שפע ההצעות של חברות הקולנוע, כמעט שנה חלפה אחרי ההצלחה הראשונה בקולנוע, לפני שהיא שוב הופיעה על הסט.
בהתחלה היא לא אהבה את תפקידה בסרט "צייד הצבאים". היא הסכימה לקחת חלק בצילומים מהסיבה היחידה - אהובתה צולמה בה, שהייתה חולה קשה באותה תקופה. סטריפ לא רצה להיפרד ממנו.
הסרט הפך לאירוע קולנוע, זכה להערכה רבה מצד המבקרים והקהל. הסרט היה מועמד לאוסקר בתשע מועמדויות, אך הוא זכה רק בשלוש. סטריפ הייתה מועמדת לשחקנית הטובה ביותר, אך הפעם היא לא קיבלה את הפסלון.
באותה שנה כיכבה בסדרת הטלוויזיה "שואה", שם גילמה את אשתו של אמן יהודי. תפקיד זה גם לא הביא לה סיפוק יצירתי. כפי שהשחקנית עצמה הודתה, היא באמת הייתה זקוקה לכסף, וצילומים היו רק דרך להרוויח כסף.
הדרמה החברתית, ששוחררה בשנת 1979, הפכה את השחקנית המפורסמת לכוכבת. הסרט נקרא קרמר נגד קרמר. סטריפ גילמה את ג'ואנה קרמר, שמנסה להשיג משמורת על בתה בת החמש באמצעות בית משפט לאחר גירושיה. במהלך הצילומים ניסתה מריל בהתמדה להימנע מסטריאוטיפים המציגים נשים שנמצאות במצב דומה ככלבות אכזריות או טורפות. בזכות ההתמדה שלה תוקן התסריט על ידי התסריטאים והבמאית. המשחק של סטריפ נחשב למציאותי מאוד.
הסרט זכה להכרה בינלאומית והיה מועמד לאוסקר בתשע קטגוריות. על תפקיד זה קיבלה השחקנית את פסלונה בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר.
אחרי ההצלחה הגדולה הראשונה בהוליווד, כל הדלתות נפתחו למריל, הייתה לה ההזדמנות לבחור תפקידים מעניינים מבחינה יצירתית וכלכלית.
בשנת 1982 יצא לאור סופי'ס צ'ויס, סרט העוסק בחייו של מהגר פולני באמריקה. מריל סטריפ שיחקה בצורה משכנעת את מגוון הרגשות המורכב של אישה שברחה מהגיהינום של כיבוש גרמני. היא בטוחה, אבל העבר לא מרפה ממנה, ומכריח אותה לחיות רגעים איומים שוב ושוב. כישלון להתנגד לרוחות הרפאים של העבר מוביל את הגיבורה למוות.
תפקיד זה הביא לסטריפ אוסקר נוסף, הערצת קהל וביקורות נלהבות מצד מבקרי הקולנוע.
כל התפקידים הבאים של מריל סטריפ בשנות ה -80 וה -90 הצליחו תמיד. רבים מהם קיבלו פרסי קולנוע יוקרתיים.
בשנות האלפיים להבת כישרונו של סטריפ כלל לא פחתה, להפך, היא התלקחה במרץ מחודש.בשנת 2003 שיחק בסדרת הטלוויזיה "מלאכים באמריקה", בה הוא מגלם ארבע דמויות בבת אחת. לכל גיבורה יש אופי וסיפור חיים משלה. הכישרון המדהים לגלגול נשמות, היכולת לתפוס את הניואנסים העדינים ביותר של הדיוקן הפסיכולוגי של הדמות, גרמו לשטף עונג מצד המבקרים. הסרט זכה במספר פרסי קולנוע בינלאומיים.
בשנת 2011 שיחק בעיבוד הקולנועי הדרמטי לקריירה של מרגרט תאצ'ר. למרות ההצהרות השליליות החדות על הסרט מצד מקורבים לראש הממשלה לשעבר ותאצ'ר עצמה, הסרט זכה להצלחה רבה. על תפקיד זה, סטריפ קיבל אוסקר נוסף.
חיים אישיים
מעריצי השחקנית הציעו שוב ושוב שהריאליזם בהבעת חוויות דרמטיות נובע מניסיונו האישי של סטריפ. המאהב הראשון שלה, ג'ון קזאלה, איתו הייתה יחד שנתיים, מת בכאב מסרטן הריאות. מריל נשארה איתו עד הסוף.
בשנת 1978, כמה חודשים לאחר מותו של ג'ון, נישאה לדון גאמר. בנישואין, סטריפ קיבלה את מה שחסר לה בשנים האחרונות - תמיכה ללא תנאי. לזוג נולדו ארבעה ילדים.
סטריפ אינו חבר באף אחת מהעדות הדתיות בעולם, אך אינו אתאיסט. השחקנית בטוחה שאלוהים קיים, אך אינה רואה צורך לבקר במקומות מיוחדים לטקסים דתיים.
מקום מיוחד בחייו של סריפ תופס מוזיאון לתולדות האישה, שם היא לא רק רשומה כנואמת ומשתתפת באופן פעיל בכל האירועים, אלא גם לא חוסכת בכספה שלה כדי לתמוך בפרויקטים שלו.
