שחזור היסטורי הוא תחביב נרחב מאוד לאנשים שאוהבים היסטוריה. היא מורכבת משחזור פרטי עידן מסוים, שחזור אירוע היסטורי מסוים ובמהימנות הגבוהה ביותר האפשרית. זהו הצלבה בין משחק תפקידים לבין ניסוי בהיסטוריה של חובבים.
ראשית כל, אנשים בעלי מחשבה רומנטית בגיל צעיר ובגיל העמידה אוהבים שחזור היסטורי (ולו משום שמשחקי תפקידים דורשים כוח פיזי ובריאות טובה). אך בקרב חובבי השחזור ההיסטורי, ישנם גם פנסיונרים ששמרו על התלהבות נעורים ועל מצב רוחם הטוב.
תחביב זה מחולק לשני "תחומים" עיקריים: "היסטוריה חיה" ו"קרבות "(הכוללים גם טורנירים). המשתתפים המעדיפים "היסטוריה חיה" מתמקדים בשיקום אורח החיים האותנטי של עידן מסוים, עד לארגון מוזיאון קטן באוויר הפתוח. הדבר העיקרי שהם משיגים הוא דיוק מקסימאלי בפרטים, עד לפרטים הקטנים ביותר. החומרים מהם עשויים הדירות, הבדים המשמשים לתפירת בגדים, חפצי בית, ואפילו מתכונים קולינריים - הכל חייב להתאים לעידן המסוים ההוא. מוזיאונים כאלה מושכים לא רק את המשתתפים בשחזור ההיסטורי, אלא גם גורמים חיצוניים רבים שפשוט מעוניינים לראות כיצד אנשים חיו במקומות אלה לפני מאות שנים רבות, איך נראו חייהם.
באשר ל"קרבות "(כמו גם טורנירים) - כאן השם מדבר בעד עצמו. המשתתפים, כביכול, משחזרים את פרטי הקרב המסוים, תוך שהם לומדים בפועל את אומנות המלחמה של העידן ההיסטורי המקביל. היקף השחזור תלוי לא רק במספר המעוניינים להשתתף, אלא גם ביכולות החומריות שלהם (שכן ייצור כלי נשק, אפילו מזויפים, מדים, שריון, שמירת סוסים וכו ', הוא תענוג יקר מאוד).
בחלק מהמקרים מתנהלים קרבות אמיתיים. דוגמה קלאסית היא שחזור הקרב המפורסם על בורודינו, שנערך באופן מסורתי ביום ראשון הראשון של ספטמבר באותו שדה היסטורי ממש ממערב למוסקבה. זו מופע בקנה מידה גדול מאוד, בו לוקחים חלק מאות אנשי פרשים, כאלף חיילי רגלים וכמה עשרות רובים.
היחס לשחזור היסטורי אינו חד משמעי. מישהו מעריץ אנשים כאלה, מישהו תוהה בכנות: דודים בוגרים לא שיחקו מספיק חיילי פח? האם באמת אין מה לעשות. עם זאת, תחביב כזה מועיל: הוא מביא עניין בהיסטוריה של מולדתו, מקדם את צמיחת הפטריוטיות ופשוט מעלה את רמת ההתפתחות האנושית.
