מרג'ורי ברנט רמבו היא שחקנית תיאטרון וקולנוע אמריקאית. תחילת הקריירה שלה נופלת על תקופת הזוהר של קולנוע קטן. בשנת 1930 שיחקה בסרט הקול הראשון שלה בבימוי טיי גארנט, האיש שלה.
השחקנית הייתה מועמדת פעמיים לאוסקר בקטגוריית "שחקנית המשנה הטובה ביותר": בשנת 1941, כיכבה בסרט "דרך התענוג", ובשנת 1954 על עבודתה בסרט "שיר עצוב".
ביוגרפיה קצרה
מרג'ורי נולדה בקיץ 1889 בסן פרנסיסקו במשפחתם של מרסל רמבו וליליאן גרלינדה קינדלברגר. ההורים התגרשו כשהילדה עוד הייתה צעירה מאוד. יחד עם אמה היא עברה לאלסקה, שם בילתה את ילדותה.
בצעירותה היא ואמה הופיעו באולם המוסיקה ובסלונים, ניגנו בבנג'ו ושרו. אמא התעקשה שבתה תתלבש כמו ילד, כדי לא למשוך את תשומת ליבם של גברים לא מפוכחים מדי.
הביוגרפיה היצירתית של השחקנית החלה בגיל 12, כשהופיעה לראשונה על הבמה. בהדרגה, כשצברה ניסיון, היא הצליחה להגיע לברודווי. בשנת 1913 הופיעה לראשונה ראמבו בהצגה מאת וו. מאק "מכה".
מרג'ורי הגיעה לקולנוע בשנת 1917. הופיעה לראשונה בדרמה של פרנק פאוול "האישה הגדולה".
למרבה הצער, רוב הסרטים האילמים בהם צולם רמבו לא שרדו. עם הופעת הקול בקולנוע המשיכה המבצעת את הקריירה בקולנוע ועד מהרה נודעה לרווחה. תהילה אמיתית הגיעה אליה רק בשנות הארבעים, אז השחקנית הייתה בת 50.
בשנות העשרים של המאה העשרים החלה השחקנית יותר ויותר להתעלל באלכוהול, היא אפילו נאלצה להפריע לקריירה שלה לזמן מה. חברתה פ 'לנגבורן נתן לרמבו הזדמנות נוספת לחזור ליצירתיות והזמין את השחקנית לאחד התפקידים בהופעה החדשה שלו.
אלכוהול מילא תפקיד עצוב בחייה של מרג'ורי. היא הייתה מעורבת בתאונות דרכים קשות מספר פעמים, ספגה פציעות רבות ובסופו של דבר נכה כמעט.
בצעירותה הייתה מרג'ורי אחת המופיעות המובילות על בימת ברודווי ושיחקה בהצגות פופולריות. המשוררת, הסופרת, הסאטיריקאית והמבקרת האמריקאית המפורסמת דורותי פרקר הקדישה לשחקנים כמה משיריה.
על תרומתה לפיתוח הקולנוע זכתה מרג'ורי בכוכבת בשדרת התהילה בהוליווד.
ההופעה הפומבית האחרונה של רמבו הייתה בשנת 1968 במסיבה שהתקיימה לכבודה במלון אל מיראדור.
קריירה קולנועית
מאז 1917 כיכבה השחקנית בסרטים אילמים רבים, בעיקר בתפקידים הראשיים. הצופה המודרני לא יוכל לראות את רוב הציורים. עותקים של הסרטים אבדו.
הסרט הראשון בקריירה של השחקנית היה הדרמה שביים פרנק פאוול "האישה הגדולה". היא שוחררה בשנת 1917. פאוול ביים 5 סרטים נוספים בהם כיכב רמבו: "אמהות", "חובה", "מראה", "מיס דייויסון המסנוורת", "מרי מורלנד".
בשנת 1919 הופיעה השחקנית על המסך כקולומביה בקומדיה השקטה של ג'יי.אס בלקטון "סיבה נפוצה" ("סיבה נפוצה"). התסריט מבוסס על המחזה הידוע התאספו יחד. למרות שהעתק של הסרט אבד, העלילה תוארה באחד מסרטי החדשות האמריקניים.
הדמות הראשית, הלן, זוכה לתשומת לב מגבר לא ידוע, בגלל זה, מחלוקת מתרחשת במשפחתה. במהלך מלחמת העולם הראשונה, הלן הופכת לפעילה ומתחילה לשכנע גברים להצטרף לצבא. בעלה יוצא לחו ל, והחבר החדש של הילדה נעלם אחריו. כעבור זמן מה, היא נוסעת לצרפת, שם היא מתחילה לעשות עבודות צדקה ולעזור לחולים ומקופחים. בשלב זה מופיעים חיילים גרמנים בעיר, אחד הקצינים רוצה להרוג את הלן. אבל, למרבה המזל, הצבא האמריקני נכנס גם לעיר, שבשורותיה משרת בעל הדמות הראשית. הוא מציל את הילדה ומתרחש פיוס ביניהן.
מרג'ורי כיכבה בכמה סרטים אילמים נוספים בסוף שנות העשרים: "על כבודה", "מגדת העתידות", "Syncopating Sue".
עם כניסת הקול לקולנוע, הצליחה המבצעת להמשיך בקריירה היצירתית שלה וזכתה במהרה להכרה ותהילה ראויים.
רמבו ביצעה את תפקידה הקולני הראשון בדרמה "האיש שלה", שיצאה לאור בשנת 1930.
בשנת 1941, רמבו הייתה מועמדת לאוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר על תפקידה בסרט "דרך התענוג" של גרגורי לה קאווה.
במרכז העלילה סיפורה של אלי מיי אדמס. היא גרה בשכונה ידועה לשמצה. יחד איתה, אמה מתגוררת בדירה, עובדת כזונה, אב שיכור, אחות וסבתא. ברגע שהדמות הראשית פוגשת בחור צעיר בשם אד וואלאס ומתאהבת בו. הקשר הרומנטי מסתיים בחתונה, אך עד מהרה אד לומד את האמת על אשתו והאיחוד שלהם מאוים.
בשנת 1954, מרג'ורי קיבלה מועמדות נוספת לאוסקר על הופעתה בשיר המלודרמה העצוב של צ'רלס וולטרס.
בקריירה של השחקנית היו תפקידים בסרטים: "Min and Beal", "Day Great", "Inspiration", "Trader Horn", "הדרך הפשוטה ביותר", "Strangers Can Kiss", "The Six Six", "חוטאים צוחקים", "בן הודו", "שתיקה", "העידן המודרני הזה", "מבצר האדם", "פאלוקה", "גיבור מודרני", "מוכן לאהבה", "באיומי אקדח", "ראשון גברת "," אנחנו חיים בשמחה ", אישה לעומת אישה, הגשמים הגיעו, השמיים עם גדר תיל, מזרחית לנהר, דרך הטבק, ברודווי, באוקלהומה העתיקה, הסלומה שרקדה, ההימור הגדול", "נטוש "," תיאטרון הטלוויזיה של פורד "," שיר עצוב "," לנצח אישה "," רע זה לזה "," אדם שקוראים לו פיטר "," לשון הרע ".
בפעם האחרונה על המסך, ראמבו הופיע בשנת 1957 בדרמה הביוגרפית שביים ג'יי פיבני "האיש עם אלף הפנים". הסרט היה מועמד לאוסקר על התסריט המקורי הטוב ביותר.
חיים אישיים
מרג'ורי התחתנה שלוש פעמים. וילארד מאק הפך לבעל הראשון בשנת 1912. הם חיו יחד 5 שנים, אך התגרשו ב -1917.
השני שנבחר בשנת 1919 היה יו דילמן. הנישואין הללו היו גם קצרי מועד. בשנת 1923 נפרדו בני הזוג.
בפעם האחרונה שהשחקנית התחתנה בשנת 1931, פרנסיס אסבורי גדגר, איתו התגוררה עד סוף ימיה.
רמבו נפטר בשנת 1970. היא הייתה בת 80. השחקנית נקברה בקליפורניה בבית העלמין במדבר פארק הזכרון.
