אנטון וולברוק הוא שחקן אוסטרי שחי בבריטניה הגדולה בשם אנטון וולברוק. הוא היה שחקן פופולרי מאוד באוסטריה ובגרמניה שלפני המלחמה, אך עזב את מולדתו בשנת 1936 מטעמי בטיחותו והמשיך בקריירה בקולנוע האנגלי. אנטון ידוע בעיקר בזכות סרטיו "חייו ומותו של קולונל בלימפ" והנעליים האדומות.
ביוגרפיה
שמו האמיתי של אנטון הוא אדולף אנטון וילהלם וולברוק. הוא נולד ב -19 בנובמבר 1896 בווינה, אוסטריה. אב - אדולף פרדיננד ברנהרד הרמן וולברוק, אמא - ג'יזלה רוזה. משפחת וולברוק כללה עשרה דורות של שחקנים, ורק אביו של אנטון לא היה שחקן, אלא ליצן קרקס. סבא אדולף וולברוק היה אמן מגוון.
אנטון קיבל את השכלתו בבית הספר למנזר בווינה ובבית הספר התיכון בברלין.
בזכות קשריו ההוריים הפך אנטון לתלמידו האישי של הבמאי המפורסם דאז מקס ריינהרדט ועשה קריירה בתיאטרון ובקולנוע האוסטרי.
במהלך מלחמת העולם הראשונה נתפס אנטון על ידי הצרפתים. בעודו בשבי, וולברוק ייסד את תיאטרון לכידת אוכר, שיופיע מאוחר יותר על במות מינכן, דרזדן וברלין.
בגרמניה שלפני המלחמה הוא החל לשחק בסרטים אילמים ובסרטים חדשים עם סאונד. תפקידו הוא כג'נטלמן קוסמופוליטי אלגנטי. ולעתים קרובות הוא הופיע עם רנטה מולר.
מאז 1933 הוא שינה את מראהו וגדל שפם.
בשנת 1936 נסע וולברוק להוליווד בכדי לצלם מחדש כמה סצנות ודיאלוגים לסרט הרב-לאומי חייל וגברת (1937). בארצות הברית הוא הסיר את שני שמותיו המלאים "אדולף" וגם "וילהלם" והפך פשוט לאנטון וולברוק.
אבל לא לאוסטריה ולא לגרמניה אנטון מעולם לא חזר. העובדה היא שוולברוק היה הומוסקסואל, ואנשים כמוהו נרדפו על ידי הנאצים. יתרה מכך, על פי הסיווג של חוקי נירנברג, וולברוק הוכר כיהודי למחצה (אמו הייתה יהודייה) והיה יריב עז של הנציונל-סוציאליזם.
לכן, לאחר ביקור באמריקה, התיישב וולברוק באנגליה מאז 1936 ושינה את שם משפחתו לוולברוק, מכיוון שזה נוח מבחינת ההגייה באנגלית. עד מהרה הוא מצא לעצמו עבודה כשחקן קולנוע. תפקידיו היצירתיים היו התפקידים של האירופאים היבשתיים האלגנטיים או המרושעים. בעבודתו כשחקן פעל אנטון למען שחקנים יהודים ושחקנים גרמנים "לא אריים" בכל הזדמנות, לעתים קרובות העניק להם סיוע כספי והציל אותם מהמשטר הנאצי.
אנטון וולברוק קיבל את הדרכון של אזרח בריטניה רק בשנת 1947.
אנטון וולברוק נפטר ב -9 באוגוסט 1967 בגיל 70 מהתקף לב בגראזהאוזן, בוואריה, גרמניה. המתקפה אירעה במהלך הופעתו על הבמה. על פי צוואתו, אפרו קבור בבית העלמין של כנסיית סנט ג'ון בהמסטד ליד לונדון.
קריירה בגרמניה
מרטין לותר (1923) הוא סרט אילם שביים קרל ווסטנהאגן.
Mater Dolorosa (1924) הוא סרט אילם מאת ג'וזף דלמונט.
"סוד טירת אלמשוך" (1925) - סרט אילם מאת מקס אובאהל, תפקידו של אקסל.
בשנת 1931 כיכב אנטון בשלושה סרטים בבת אחת: "פליפ מורטל" בבימויו של אנרי דופונט, "חברת גאווה מס '3" בבימויו של פרד סאואר בתפקיד הנסיך וויליבלד ותפקידו של מקס בינדר בסרט "שלושה מלשכת האבטלה". ביים יוג'ין ת'יל.
בשנת 1932 שוחררו שלושה סרטים נוספים עם וולברוק: "חמישה אדונים ארורים" - הגרסה הגרמנית לסרט הצרפתי בבימויו של ז'וליין דוביבייה, "מלודיה של אהבה" מאת הבמאי ג'ורג 'ג'ייקובי ו"ילד "מאת קארל למך.
1933 סומן גם על ידי שלושה סרטים: "מלחמת וולס" בבימויו של לודוויג ברגר, "גנב קיין אנגסט ליב" בבימויו של האנס שטיינהוף ו"ויקטור וויקטוריה "בבימויו של ריינהולד שינזל.
בשנת 1934 כיכב אנטון בחמישה סרטים שונים: "ג'ורג 'וג'ורג'ט" - הגרסה הצרפתית לסרט "ויקטור וויקטוריה" בבימויו של רוג'ר לה בון, "Die vertauschte Braut" בבימויו של קרל למך, "מסכות" שביים וויילי פורסט., "אישה שיודעת מה היא רוצה, בבימויו של ויקטור ג'נסון ונישואין באנגלית, בבימויו של ריינהולד שונזל.
1935: רג'ינה, בבימויו של אריך וושנק, הברון הצועני, בבימויו של קרל הרטל, גרסתו הצרפתית, לה הברון ציגנה, בבימויו של אנרי צ'ומט, הייתי ג'ק מורטימר, בבימויו של קרל פרליך, וסטודנט מפראג, בבימויו של ארתור רובינסון …
1936 הייתה השנה האחרונה עבור אנטון כשחקן דובר גרמנית. השנה שיחק בסרט "שליח הצאר" של ריצ'רד אייכברג, מישל סטרוגוף של ז'אק דה ברונצלי, בבימויו של ווילי פורסט, ובסרט הצרפתי פורט ארתור מאת ניקולס פרקס.
קריירה בתיאטרון ובקולנוע
בניגוד לרוב השחקנים דוברי הגרמנית, אנטון עשה לעצמו קריירה מצוינת בקולנוע בשפה האנגלית.
אנטון וילברוק ערך את הופעת הבכורה שלו בקולנוע האנגלי בשנת 1937 בסרט "החייל והגברת" בתפקיד מייקל סטרוגוף. זו הייתה הגרסה האנגלית של הסרט הגרמני "שליח הצאר".
בשנת 1937 כיכב אנטון כנסיך אלברט בוויקטוריה הגדולה, בבימויו של הרברט וילקוקס. בשנה שלאחר מכן, 1938, אותו במאי היה מצלם סרט המשך לסרט, שישים שנות תהילה, ומזמין את וילברוק למלא את אותו התפקיד.
וולבבריק ערך את הופעת הבכורה שלו בתיאטרון באנגלית בינואר 1939. הוא שיחק את התפקיד של אוטו בעיצוב לחיים בתיאטרון היימרקט. לאחר מכן עבר אנטון לתיאטרון סבוי והשתתף ביותר מ- 233 הצגות שונות.
במותחן פנסי הגז (1940) בבימויו של תורולד דיקינסון, הוא תיאר את צ'ארלס בויאר, רוצח בעלה.
במלודרמה הרוח המסוכנת אור ירח (1941) הוא שיחק פסנתרן פולני שדאג לחזור הביתה לפולין.
באותה שנת 1941 הוא מופיע בסרט "49 מקביל" עם פאוול ופרסבורגר. בשנת 1943 שיחק בסרט "חייו ומותו של קולונל בלימפ" את תפקידו החיובי של הקצין הגרמני המהמם והדחף תיאו קרשמר-שולדורף. המשותף לשני הסרטים הללו הוא שוולברוק מילא בהם את התפקידים החיוביים של הגרמנים הדוחים את הלאום סוציאליזם.
ב -1945 יצא "האיש ממרוקו" בבימויו של מוצ גרינבאום, בו מילא אנטון את התפקיד של קרל לנגר.
בסרט נעליים אדומות (1948) הוא מגלם את התפקיד של הכוריאוגרף האכזרי והאימפרסריו העריץ בוריס לרמונטוב.
אחד הסרטים יוצאי הדופן בהשתתפות אנטון הוא המותחן הגותי המבוסס על אלכסנדר פושקין, מלכת האתים. וולברוק קיבל את התפקיד הראשי של קפטן הרמן סובורין.
בשנות החמישים חזר לזמן קצר לבמות התיאטראות הגרמניים בדיסלדורף, המבורג ושטוטגרט, וכן למסכי הסרטים הגרמניים.
עם הבמאי הגרמני מקס אופולסט כיכב אנטון בלה רונד (1950) כמאסטר טקסים, בלולה מונטס (1955) כמלך לודוויג הראשון מבוואריה, ובדר רייגן כמתוודה הכל.
בשנת 1950 שיחק בסרט הצרפתי King for One Night בבימויו של פול מיי בתפקיד הרוזן פון לרצ'נבך.
בשנת 1951 הוא השתתף בסרט הגרמני "ואלסים וינאים" בתפקיד יוהאן שטראוס. את הסרט ביים אמיל אדווין ריינרט.
בשנת 1952 הוא הופיע בתיאטרון הקולוסיאום בהפקה Call Me Madame בתפקיד קונסטנטין קוסמו.
בשנת 1954 שיחק את תפקידו של גרגואר וארם בסרט הצרפתי Chargé d'Affaires Mauricius, בבימויו של ז'וליין דובייה.
בשנת 1955 שיחק בסרט האנגלי "הו … רוזלינד !!!" בתור ד"ר פאלק.
בשנת 1957 שיחק את תפקיד קאוצ'ון, הבישוף של בובאיס בסרט "סן ג'ואן" של הבמאי האנגלי אוטו פרמינגר.
עבודתו האחרונה של אנטון הייתה תפקידו של מייג'ור אסתרזי בסרט האנגלי "אני מאשים" בבימויו של חוסה פרר.
אחד וכוכביו המשותפים על הסט, מוירה שירר, נזכר כי וולברוק היה אדם בודד מאוד. מחוץ לצילומים הוא הרכיב כל הזמן משקפי שמש ואכל לבד.
בסוף שנות החמישים פרש אנטון לבסוף מהקולנוע, אך מדי פעם החל להופיע בתוכניות טלוויזיה.
בשנת 1960 שיחק בתוכנית ונוס אים ליכט, מופע אסטרונומי גרמני המוקדש לתצפית על ונוס. בשנת 1962 הוא הופיע בתוכנית האנגלית "לורה". בשנת 1964 - בתוכנית הטלוויזיה הגרמנית "Der Arzt am Scheideweg" ובשנת 1966 - בתוכנית האנגלית "רוברט ואליזבת".
