דני איילו החל את קריירת המשחק בגיל מאוחר למדי, אך במקביל הייתה לו הזדמנות לשחק בכמה סרטים שהפכו לקלאסיקות אמיתיות של הקולנוע. בשנות השבעים שיחק בכת "הסנדק 2", בשנות השמונים - בסרט "היה פעם באמריקה", ובניינטיז - בדרמה "לאון".
ביוגרפיה מוקדמת
הוריו של השחקן העתידי נקראו פרנסיס ודניאל לואיס איילו. הם התגוררו בעיר ניו יורק, מנהטן. דני, יליד 20 ביוני 1933, היה החמישי מבין שישה ילדים במשפחה זו.
בשלב מסוים, פרנסס הייתה כמעט עיוורת לחלוטין, ודניאל לואי, עובד במקצועו, החליט להשאיר אותה עם ילדיה. לאחר מכן, השחקן דיבר בפומבי על אביו בצורה שלילית. עם זאת, בשנת 1993 הם עדיין המציאו את זה.
ידוע כי דני למד בתיכון ג'יימס מונרו. וכשהיה בן שש עשרה הוא התגייס לצבא ארה ב (וכדי לעשות זאת הוא היה צריך לשקר בערך בגילו).
שלוש שנים אחר כך השתחרר איילו וחזר לניו יורק. ולמרות שתמיד התעניין בקולנוע, בהתחלה הוא עסק בדברים רחוקים מאמנות מסוג זה - הוא היה נציג האיגוד המקצועי של עובדי חברת האוטובוסים גרייהאונד, כמו גם סדרן באחת מניו יורק. מועדונים.
קריירת קולנוע וטלוויזיה
איילו החל לשחק בהוליווד כשהיה כבר בן כארבעים. תפקידו הראשון היה תפקידו של אחד משחקני הבייסבול בדרמת הספורט "Beat the Drum" לאט לאט. אגב, כאן הוא כיכב עם כוכב כזה כמו רוברט דה נירו. וכעבור שנה, בשנת 1974, הופיע אייאלו במסווה של השודד טוני רוזאטו באחד הסרטים הטובים בכל הזמנים (הוא מדורג במקום השלישי בדירוג ה- iMDB) - "הסנדק 2". ובכלל, השחקן היה אורגני בתפקיד זה, שללא ספק תרם למוצאו האיטלקי. מעניין שדה נירו שוב הפך לשותף שלו לצילומים.
ואז אייאלו כיכב בסרטים כמו "אצבעות" (1976), "אחים בדם" (1978), "פורט אפאצ'י, ברונקס" (1981). ובשנת 1984 הייתה לו הזדמנות לקחת חלק בסרט מפורסם אחר - בדרמת הגנגסטרים סרחיו לאונה "היה פעם באמריקה". כאן הוא הופיע במסווה של מפקד משטרה וולגרי.
ראוי גם לציין שבשנות השמונים איילו עבד בצמוד לבמאי וודי אלן. לדוגמא, בקומדיה שלו "השושנה הסגולה של קהיר" (1985) שיחק השחקן את מונק - בעלה של הדמות הראשית, מנסה להימלט מהמציאות העצובה של חיי המשפחה אל העולם הקסום של הקולנוע. הוא השתתף גם בסרטו של אלן משנת 1987 ברדיו, והופיע כאן במסווה של גנגסטר רוקו.
ואולי, אחד התפקידים החשובים בקריירה של אייאלו הוא התפקיד בדרמה של ספייק לי לעשות זאת נכון. כאן הוא התבקש לגלם את סאל, הבעלים של פיצריה בשכונה ענייה המאוכלסת בעיקר בשחורים. קלטת זו קיבלה בסופו של דבר שתי מועמדויות לאוסקר: ספייק לי התמודד על הפסלון בקטגוריית התסריט המקורי הטוב ביותר, ודני איאלו בקטגוריית תפקיד המשנה הטוב ביותר. אבל בסופו של דבר, לא אחד ולא השני קיבל את הפרס.
בשנת 1991, השחקן כיכב בסרט המפורסם למדי ברוסיה "נץ ההדסון". לדמותו כאן קראו טומי מסינה. על פי התסריט, טומי הוא חבר ועוזר של הדמות הראשית - הפורץ אדי הוקינס (בגילומו של ברוס וויליס). מעניין שבסרט זה אתה לא יכול רק לראות את משחקו של איאלו, אלא גם לשמוע את קולותיו.
במהלך עשר השנים הבאות היו לו גם כמה יצירות מצליחות. בשנת 1993 שיחק בקומדיה "אני והילד" (דמותו נקראה הארי), בשנת 1994 - בסרטו של לוק בסון "לאון" (כאן שיחק בתפקיד טוני - האיש שנותן פקודות לדמות הראשית על רצח), בשנת 1996 - במותחן "יומיים בעמק".
ראוי לציין גם את תפקידו בסרט המיני-סדרה "הדון האחרון" בשנת 1997, המבוסס על הרומן מאת מריו פוזו, ובסרט ההמשך שלו, הדון האחרון 2. כאן שיחק את ראשו הישן של המאפיה דון קלריקוזיו.
אחרי שנת 2000, איאלו כבר לא מתנהג כמו בשנותיו הטובות ביותר.יחד עם זאת, יש להכיר בכך שבמאה ה -21 לשחקן תפקידים הראויים לתשומת לב ואהבת הקהל. בשנת 2005 שיחק בסרט ברוקלין לובסטר. כאן גילם את איש העסקים הקשיש פרנק ג'ורג'יו בצורה אותנטית מאוד. ובמהלך הסרט, הגיבור הזה צריך להתמודד לא רק עם אתגרים חיצוניים, אלא גם עם משברים פנימיים האופייניים לכל אדם מזדקן.
בשנת 2006 דני איילו הופיע כדמות קמיע במותחן לאקי מספר סלוין. ומהיצירה האחרונה של אייאלו בקולנוע, כדאי להדגיש את תפקידו בסרט המשפחתי האדיב "איטליה הקטנה", המספר על חייהן של שתי משפחות איטלקיות בקנדה.
פעילויות אחרות
דני איאלו שיחק את אביו בסרטון לקומפוזיציה "פאפא אל תטיף" של מדונה משנת 1986 (ניתן לתרגם את השם הזה לרוסית כ"אבא, אל תרצה לי "). בהמשך, הוא אפילו הקליט מעין שיר תגובה - "פאפא רוצה הכי טוב בשבילך" ("אבא רוצה בטובך").
בשנת 2014 פרסמו סיימון ושוסטר את האוטוביוגרפיה של דני איאלו, אני יודע רק מי אני כשאני מישהו אחר: חיי ברחוב, על הבמה ובסרטים.
ידוע גם שאיילו עוסק בעבודות צדקה. בפרט, הוא תמך בצבא ההצלה, וכן בארגונים כמו ברודווי דואג / אקוויטי נלחם באיידס, שמגייס כסף למאבק באיידס, ובקובננט האוס, שהיא סוכנות פרטית המסייעת לבני נוער חסרי בית בארצות הברית.).
משפחת השחקן
ב- 8 בינואר 1955 התחתן דני אייילו עם סנדי כהן, והם עדיין גרים יחד בניו ג'רזי. במהלך נישואיהם הם הפכו להורים לארבעה ילדים - ג'יימי, ריק, סטייסי ודני. יתר על כן, האחרון שבהם, כשגדל, זכה גם לתהילה לא מבוטלת - בעיקר בתור פעלולן ובמאי פעלולים. בזיכויים הוא כונה דני איאלו השלישי. כרגע הוא כבר נפטר (תאריך פטירה - 1 במאי 2010, סיבת מוות - סרטן הלבלב).
ראוי להוסיף גם כי אחיינו של השחקן הוא פרשן הספורט מייקל קיי, פופולרי למדי בארצות הברית.
