הדלקת את המצלמה שלך והתחלת לצלם באמצעותה, וציפית לתוצאות נהדרות. אבל משום מה יוצאות הרבה תמונות משעממות וחדגוניות למדי? אל תתעצבן. ישנם כמה כללים בסיסיים לצילום אמנותי שיאפשרו לך לצלם תמונות נהדרות די מהר.
מצב שנבחר כהלכה
ככלל, צלמים חובבים מתחילים מצלמים במצב אוטומטי. המשמעות היא שמאפיינים כמו צמצם ומהירות תריס, המצלמה תחשוף את עצמה, במדידת תנאי התאורה. למצלמות רבות מצבים מיוחדים כמו דיוקן, נוף, צילום קבוצתי ואחרים. הם מתאימים קצת יותר לחלקות ספציפיות.
עם זאת, אם אתה באמת רוצה לקבל תמונות עם צבעוניות יפה, תאורה נכונה והבחנה גבוהה, יהיה עליך לשלוט בהגדרות הידניות. קרא את ההוראות למצלמה שלך, זה תמיד מתאר בפירוט כיצד להגדיר נכון את הפרמטרים האלה. זכרו שגם הצילום הטוב ביותר מבחינת נושא והרכב לא יהיה יפה אם הוא לא ייצא טוב מבחינת החדות או החשיפה.
הרכב
קומפוזיציה היא כיצד אתה ממקם אובייקטים בתוך המסגרת. אתה יכול אפילו להשתמש בכללי הקומפוזיציה במצב אוטומטי, ותקבל מיד תמונות טובות. יש כמה כללים פשוטים.
אל תציב את האופק באמצע. זה כמעט תמיד נראה משעמם.
השתמשו בשליש השלישי: חלקו נפשית את החלל לשלושה חלקים שווים אופקית ושלושה חלקים אנכיים. למען הבהירות, נסה לצייר אותו על נייר, מיד תבין במה מדובר. הצב את האופק במרחק של שליש מהחלק העליון או התחתון של המסגרת, והאלמנטים המשמעותיים והמשמעותיים ביותר - בצמתים של הקווים - נמצאים שם המרכזים החזותיים של התמונה.
נסו לא להציף את האופק. המשמעות היא שבזמן הצילום כדאי להחזיק את המצלמה במקביל לקרקע, ואז האופק שטוח, ולא נופל לצד בכמה מעלות. בדרך כלל, ניתן להגדיר מצלמות שיציגו מדריכים בעינית שינחו אותך.
כמובן, אתה יכול למקם את האופק בזווית אם זה חלק מהעיצוב האמנותי שלך. בדרך כלל הערך הטוב ביותר הוא סביב 30 מעלות ומעלה.
ירי ז'אנרים
אם אתה מצלם דיוקן של אדם, אז אל תפחד להתקרב אליו. הפנים והכתפיים צריכים לתפוס את מרבית המסגרת, אך הניחו את עיניכם בסמוך למרכזי הראייה.
כשאתם מצלמים נוף, נסו לצלם כמה שיותר תמונות במסגרת. המשמעות היא שתוכל לכלול גם אלמנטים מרווחים וקרובים. לדוגמא, פרח קטן מול בניין רב קומות יוסיף עומק לזריקה ויציג ניגודיות בגודל.
