לספור בראש שלך קשה, במיוחד כשאתה צריך להתמודד עם מספרים גדולים. לכן, מאז ימי קדם, האדם ביקש להקל על תהליך זה בעזרת מכשירים שונים. אחד המכשירים הללו הוא אבוקוס - קודמת החשבונות, הוספת מכונה ומחשבון.
אבוקוס הוא המכשיר הפשוט ביותר לחישובי חשבון, שהומצא לפני כחמשת אלפים שנה ושימש עד המאה ה -18. המילה עצמה היא ממוצא יווני ופירושה בתרגום "לוח ספירה". אבוקוס שימש את היוונים הקדומים, המצרים, הרומאים, הסינים, היפנים.
הטבח נראה כמו לוח (לאו דווקא מעץ, הוא היה עשוי לעתים קרובות מחימר) עם חריצים או קווים שנחצבו בו. אבני הספירה הועברו לאורך שקעים (קווים) אלה. יתר על כן, במצרים העתיקה נהוג היה להעביר חלוקי נחל מימין לשמאל, וביוון, להיפך, משמאל לימין. במצרים שופרה מאוחר יותר האבוקוס והחל להידמות לאבוקוס: חלוקי נחל נמתחו על חוט קבוע במסגרת עץ.
אבוקוס השתמש במערכת מספרים פי חמישה; אבקס הועברה למערכת העשרונית רק באלף השני לספירה. אבוקוס שימש לא כל כך הרבה לחישובים ולאחסון תוצאות ביניים. עם זאת, על אבוקוס היה ניתן לבצע את כל ארבע פעולות החשבון ואף לחלץ את שורשי הריבוע והקוביה מהמספר.
הגרסה הסינית של אבוקוס (Xuanpan), כמו גם הגרסה היפנית (Soropan), דמתה כלפי חוץ גם לאבוקוס: חוטים היו סגורים בתוך מסגרת במבוק ועליה עצמות ספירה מיוחדות, מגולפות מעץ.
אבוקסיס הומצא בסוף המאה ה -16 או בתחילת המאה ה -17. ההבדל העיקרי ביניהם משטח הטבח היה השימוש במערכת מספרים עשרונית, כמו גם עלייה ביכולת הספרות של כל שורה של מספרים. בחשבונות ניתן היה לחשב שברים אפילו - עשיריות ומאה מספר. החשבונות לא עברו שינויים מאז הקמתם. הם היו בשימוש נרחב ללימוד חשבון לתלמידי בית הספר. אך מחשבונים הופיעו, מה שמאפשר לאין שיעור את תהליך החישובים האריתמטיים, ואבקוס כמעט נעלם מחיי היומיום.
עם זאת, מחשבונים המייצרים מיידית תוצאה מוגמרת כלל אינם תורמים לעלייה ברמת המיומנויות המתמטיות אצל ילדים. לכן, ביפן, בשנים האחרונות, הוחל הכשרה מחדש של אבוקוס באבקוס בבתי ספר רבים: היפנים המעשיים וחוכרי העתיד מעוניינים לפתח מיומנויות מתמטיקה אצל ילדים מוקדם וטוב יותר ככל האפשר.
