הפילוסופיה של ירמיהו בנתם לא הייתה קשורה כלל להרהורים מופשטים. המדען ביסס את המערכת שלו על הצרכים הדחופים של החיים המעשיים. הרעיונות של בנתאם לא עלו מאפס. הוא למד הרבה מקודמיו. ביניהם הלווטיוס, הום, פריסטלי, פיילי.
ירמיהו בנתם: עובדות מהביוגרפיה
הפילוסוף המפורסם לעתיד נולד ב -15 בפברואר 1748 בלונדון. אביו היה עורך דין. בנתאם התחנך בבית הספר ווסטמינסטר ובקולג 'קווינס באוניברסיטת אוקספורד. לאחר מכן הוא נכנס לבית הספר למשפטים.
כעבור זמן מה, הצעיר התפכח מהפסיקה. הוא החליט ללמוד את המערכת החברתית, הפוליטית והמשפטית ולמצוא דרכים לסלק את הליקויים הגלומים בחברה.
לאחר שהציב לעצמו את המשימה המרתיעה של רפורמה בחברה, נתקל בנתאם בבעיה: תחילה היה עליו לשיטג את דעותיו ולבסס את הרעיונות שהדאיגו אותו.
המערכת הפילוסופית של בנתאם קיבלה מאוחר יותר את השם תועלתנות. המדען עצמו כינה את השקפותיו "עקרון האושר הגדול ביותר".
מייסד התועלתנות
כאחד המייסדים של כיוון חדש בפילוסופיה, בנתאם נחשב בצדק לאחד התיאורטיקנים המשפטיים של תקופתו. המדען פרסם עבודות רבות על תיאוריית החוק, על משפט אזרחי, פלילי ובינלאומי והליך פלילי. את כל ההשקפות המדעיות של בנתם ניתן לסכם במושג אחד עם תוכן פילוסופי ומשפטי.
העניין הנוכחי ביצירותיו של הפילוסוף האנגלי מוסבר בכך שניתן ליישם את הרעיונות שהביעו אותו על הבעיות העומדות בפני הפסיקה המודרנית. אנו מדברים על בעיות המתודולוגיה של חקר סוגיות משפטיות, מטרות החוק, אופי הרכוש. בנתם שקל ובירר את מושג הסימנים לפשע, חקר את היתרונות של מקורות משפט שונים, דגל בהבחנת האחריות לפשעים.
השקפותיו של בנתאם היוו את הבסיס לחוקתיות הבורגנית ולתורת זכויות האדם וחירויותיו במדינה בורגנית.
לפי השקפותיו של בנתאם, ניתן לראות את הרצון לידע אמפירי אודות משפט, שיכול להתבסס על נתונים אמפיריים. בעבודתו המפורסמת "מבוא לעקרונות המוסר והחקיקה", שפורסמה בשנת 1789, ניסח המדען את "עקרון האושר הגדול ביותר". בנתאם מעלה את עקרון התועלת כ"אושר ". המוסר והחוק חייבים להיות אחד, טען הפילוסוף. ויחסים חברתיים הם גמישים ודינמיים, אך יחד עם זאת יציבים.
פילוסוף בחיפוש אחר אמת וצדק
המחקר המדעי של בנתאם השפיע על רבים מחסידיו. הוא תרם תרומה משמעותית להיווצרות העקרונות החשובים ביותר לפיהם נבנות מערכות חוק במדינות מודרניות. אחד העקרונות הללו הוא שוויון הנושאים של יחסים משפטיים ביישום פעילויות המותרות על פי החוק.
בנתם ביסס את הצורך בשיפור מתמיד בחקיקה שמטרתה לבנות מערכת ערבויות והגנה על האינטרסים של גורמים משפטיים בחברה.
ירמיהו בנתם נפטר ב- 6 ביוני 1832 בבירת בריטניה. הוא הוריש את הונו לבית חולים בלונדון. אך בתנאי אחד: הוא דרש שגופתו תהיה נוכחת בישיבות חברי הדירקטוריון. הצוואה התגשמה. שרידי המדען היו לבושים בתחפושת, ועל פניו נוצרה מסכת שעווה.
