Sumire Uesaka היא שחקנית קולנוע יפנית מפורסמת, זמרת ומגישה רדיו. זוכה "פרסי 10 סייו" בקטגוריה "השחקנית השואפת הטובה ביותר". אני מאוד נלהב מלימוד רוסיה. הוא עוסק בפופולריזציה של ארצנו במולדתו.
ביוגרפיה קצרה
היא נולדה בחודש הראשון של החורף, 19 בדצמבר 1991. מקום הולדתו הוא קנגאווה, יפן.
היא למדה באוניברסיטת הנשים הפרטית Kamakura. שם קיבלה חינוך יסודי, תיכון ובכיר. ואז, בהמלצה, היא נכנסה לאוניברסיטה המפורסמת בסופיה, בעיר טוקיו. זה קרה ב -2010. סאמיר בחר בפקולטה לחקר שפות זרות, כלומר החוג ללימודי רוסיה. בעבודת התזה שלה, היא העבירה מחקר על ההיסטוריה של הצבא האדום בשלביו הראשונים.
הוענק לה "פרס המצוינות האקדמית של אוניברסיטת סופיה". הפרס הוענק ב -10 ביולי 2012. סיימה בהצלחה את המוסד החינוכי שלה בשנת 2014.
קריירה ויצירתיות
סאמיר נכנס לעסקי הדוגמנות בגיל צעיר מאוד, בגיל 9. סוכנות הפרסום Space Craft Junior Talent Commercial כינה אליה את תשומת הלב.
בשנים 2009 - 2011 עבדה ברדיו באינטרנט בתוכניות "Web Radzi @ Dengeki Bunko". בשל ניסיונה בתחום זה, החליטה סומירה אוסקה לנסות את עצמה כשחקנית קולית (ביפן הם נקראים seiyu).
אבל חלום הדיבוב הגיע לגיבורת המאמר עוד בלימודים. לשם כך היא השתתפה בקורסים שונים, הכשירה את הדיבור והדיקציה שלה בעצמה, וכשהייתה בתיכון למדה בשיעורי משחק.
בשנת 2011 מתקיימת תחרות, ומקבלת תפקיד בקול המשחק של המשחק המקוון "Toy Wars". ואז היה תפקיד קטן באנימה "די קצב: חלום אורורה". תפקיד ראשון מלא התקבל בסדרה "Papa no Iukoto o Kikinasai!" ב 2012. היא השמיעה את הדמות סורה טקנאשי.
בשנת 2013, החליט סאמיר אוסקה להמשיך בקריירה מוזיקלית.
במהלך זה נחתם חוזה עם תווית StarChild. אלבומו הראשון של הזמר יצא בשנת 2014 והגיע לשיא במקום 9 במצעד השבועון אוריקון ביפן. ב- 6 בינואר 2016 יצא האלבום השני שקיבל את השם "תגמול של המאה העשרים".
יחס לרוסיה ופעילויות תרבותיות וחברתיות
Sumire Uesaka התחיל להתעניין ברוסיה ובברית המועצות עוד כשהיה בתיכון. ואז היא שמעה בטעות את ההמנון של ברית המועצות באינטרנט. למרות שסומייר לא הבין דבר, ההמנון הרשים אותה כל כך שהיא רצתה ללמוד כמה שיותר על המדינה שלנו. למרבה הצער, היה מעט מדי מידע בתכנית הלימודים על הפדרציה הרוסית, על המעבר מברית המועצות.
כתוצאה מכך נכנס סאמיר לאוניברסיטת סופיה ובמהלך לימודיו קיבל נסיעה למוסקבה למשך שבועיים. ביקרה במוזיאונים רבים, באירועים שונים ופשוט שוחחה עם אנשים, היא ספגה עוד יותר את התרבות שלנו. היא גם התרשמה מהאינטרס של אזרחינו ביפן. זה גרם לי לתהות מדוע יש כל כך מעט אינטראקציה בין רוסיה לארץ השמש העולה. לאחר שכבר חזרה למולדתה, החלה הזמרת לתקשר מעת לעת עם מעריציה ברוסית כדי להפוך את הפדרציה הרוסית לפופולארית. לפיכך, היא תרמה להתפתחות מערכת היחסים שלנו.
בשנת 2013, כאורחת מיוחדת וכנציגה של סגנון לוליטה (תת תרבות יפנית המבוססת על סגנון התקופה הוויקטוריאנית), שחקנית קולית ודיפלומט תרבות, ביקרה ברוסיה, העבירה מיני קונצרט והשתתפה בחבר השופטים ב פסטיבל התרבות היפנית שהתקיים במוסקבה J-FEST.
במאי 2015 היא נצפתה בין מחברי שותף לספר "הצעה צנועה לשלום עולמי", ובקיץ ביקרה שוב ברוסיה, בכנס אניקון שהתקיים בסנט פטרסבורג.
