חידות הן אמנות עממית מסורתית, בלתי נפרדות מסיפורי אגדות. יחד איתם, חידות בצורה נגישה עוזרות לילד ללמוד על העולם ולהכיר מושגים וחפצים לא ידועים. חידות מפתחות חשיבה פיגורטיבית-אסוציאטיבית ומלמדות ילדים לפנטז. תינוק בן שנתיים חושב על אגס מסוים שאינו אכיל, וילד בכיתה א 'לעתיד יכול לנחש בקלות מה קם ללא זרעים. זה לא פחות מרגש לבוא עם חידות בעצמך.
הוראות
שלב 1
ראשית עליך לבחור את הנושא או המושג שיידונו בחידה. זה יכול להיות בעל חיים, פריט ביתי או תופעת טבע.
שלב 2
לאחר מכן, חשוב עם ילדך כיצד האובייקט הנסתר או החיה נבדלים מאחרים. שאלות מיוחדות יעזרו. מה הוא? כמו מה זה נראה? בשביל מה זה מיועד או היכן משתמשים בו? מהם המאפיינים המבדילים של בעל חיים זה? מדוע הנושא הזה מפתיע?
שלב 3
את סימני המפתח והתכונות של האובייקט האניגמטי ששמו הילד מציב בחידה, אך אין להזכיר את המושג או האובייקט עצמו בחידה. הכי זכורים חידות מחורזות. כשאתה מעלה חרוז, שקול את גיל הילד. סביר להניח שילד מתחת לגיל 3 לא יזכור שורות רבות.
שלב 4
חידות המבוססות על הכחשה פופולריות במיוחד בקרב ילדים. למשל, "לא כלב, אבל לא יכניס אותך להיכנס לבית." אם אינך יכול להמציא חידות מחורזות, נסה את האופציה השלילית, זה הרבה יותר קל לילדים בכל הגילאים.
שלב 5
שקול דוגמא לאופניים. מה הוא? רק שני גלגלים ואתה צריך לדווש בעצמך, אחרת האופניים ייפלו. הנה החידה - "אני ממשיך רק ללכת, ואם אהיה, אני אפול." אפשרות נוספת, הפשוטה ביותר, היא "על גלגלים ועם הגה, לא מכונית".
שלב 6
בהתחלה, חידות שהומצאו בעצמן יכולות להיות פשוטות מאוד, המורכבות ממשפט אחד בלבד. עם זאת, היתרונות של יצירתיות כזו הם עצומים מכיוון שחידות מלמדות אותך לחשוב, לנתח ואפילו לפתח חוש הומור.
לאחר שהילד מתרגל לחידות ולומד לפתור אותן, ספרו לו על חידות בשנינותכם, למדו אותו כיצד להמציא חידות כאלה.
