בצדק ניתן לקרוא לאנימטור, במאי, תסריטאי ושחקן בוב פיטרסון אגדת האנימציה המודרנית. היצירות הטובות ביותר שלו היו הסרטים המצוירים "Up", "Finding Nemo", "Finding Dory", "Cars", "The Dinosaur Good". פיטרסון ידוע גם כאמן סיפור.
בילדותו, רוברט ג'יימס, המכונה בוב פיטרסון, החליף לעתים קרובות ערים ונודד עם משפחתו. בנוסף אליו, להורים נולדו עוד שלושה ילדים.
מחפש ייעוד
הביוגרפיה של הסלבריטאי העתידי החלה בשנת 1961. הילד נולד בעיר וורסטר ב- 18 בינואר. הילד חיבב לצייר מגיל צעיר. הוא אפילו יצר את הסרט המצויר שלו "מניע לוקו". את התסריט עבורו חיבר המחבר עצמו. עם זאת, בוב לא חשב ברצינות על יצירתיות כזו כמקצוע. הוא נמשך הרבה יותר לטכנולוגיה.
לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר, החליט פיטרסון לקבל השכלה נוספת באוניברסיטת צפון אוהיו. הוא בחר בהנדסה כמקצוע. במהלך לימודיו החל הסטודנט להשתתף בקורסי גרפיקה ממוחשבת. הוא למד אז על אנימציה ממוחשבת והתעניין בכך.
בשנת 1983 המשיך בוב לשפר את כישוריו במהלך לימודיו באוניברסיטת פרדו. בשנת 1985 הוזמן הצעיר להשתתף בכנס. לראשונה שמע פיטרסון דו ח מג'ון לסטר, ובו הציע לשלב אנימציה של דיסני עם גרפיקה ממוחשבת. מושך את הרעיון הזה, בוב החליט לעבוד עם הדובר.
פיטרסון קיבל את התואר השני בהנדסת מכונות בשנת 1986. ואז הייתה עבודה בכמה חברות טכנולוגיה. ובשנת 1994 הוא סוף סוף החל את שיתוף הפעולה שלו עם אולפני האנימציה של Pixar. הסרט המצויר הראשון שנוצר במקצועו על ידיו היה בשנת 1997 "המשחק של ג'רי". בסרט הקצר בוב השמיע את הדמות הראשית.
פעולת העבודה המשותפת עם לסיטר מתחילה בפארק נטוש סתיו. זקן בודד משחק שחמט עם עצמו. עם זאת, הוא מצליח ליצור את הרושם שהמפלגה מנוהלת על ידי אנשים אחרים לגמרי. השחקן הלבן לא החלטי וענווה, ואילו השחור חצוף ובטוח בעצמו. הסרט המצויר זכה לציונים גבוהים מצופים ומבקרים.
הישגים ראשונים
האנימטור גם ניסה את כוחו על הסט. הוא שיחק את עצמו בטלנובלה של קינולופט ב -2001.
בשנת 2001 הושלמה העבודה על "Monsters, Inc.". בסרט המצויר החדש בוב הופיע שוב בתפקיד מנהל הבקרה והתסריטאי בעבודה. הוא מדובב גם על ידי רוז. קולו המזמר הפך לאופציה כה מוצלחת, שבמקום להתכוון להשאיר אותה רק לגזירה גסה, הוחלט "להציג" את הדמות עם אותו קול בגרסה הסופית.
גיבורי היסטוריית הסרטים עצמם חייבים להפחיד את הילדים כדי לקבל חשמל מהצרחות שלהם. עם זאת, אפילו לעולם המפלצות יש בעיות משלו. חיים שלווים מסתיימים בהופעתו של ילד בחייו. אפילו המפלצות עצמן לא יכלו לדמיין מספר כזה של בעיות ובעיות שתינוק שהגיע מעולם האנשים יביא להן.
הסרט "Finding Nemo" משנת 2003 הפך להצלחה חדשה. בו, פיטרסון היה גם במאי, גם תסריטאי וגם שחקן. דמותו הייתה מר ריי. בסיפור, דג הליצנים מרלין חי בים ליד שונית המחסום הגדולה עם בנו נמו.
האב, ככל יכולתו, מגן על הילד היחיד מפני הסכנות האפשריות של האוקיאנוס. עם זאת, מתוך סקרנות, נמו מחליט ללמוד עוד על העולם המסתורי. מרלן הולכת לחפש את בנה בחברתו של דורי טוב הלב.
הצלחות חדשות
אחרי "המדהימים" המפורסמים, "מכוניות", שם שוב פעל בובו כשחקן, בשנת 2007 הושלמה העבודה על הסרט המצויר "רטטוי" על בישול חולדות מוכשר שהגשים את חלומותיו. בסרט ביצע פיטרסון את עבודתו של התסריטאי ומחבר הרעיון.
העלילה הומצאה גם על ידי פיטרסון לסרט "Up", שעל בסיסו נוצר מאוחר יותר משחק הווידיאו באותו שם.הקטרן הזקן קרל פרדריקסון לא אוהב את חייו. הוא מחליט לצאת לטיסת בלון בביתו שלו. עם זאת, מהר מאוד הנוסע מבין שראסל קטן וחברותי מאוד טס איתו. בוב השתתף בעבודה גם כבמאי וגם כשחקן.
גם הדינוזאור הטוב בשנת 2015 נחשב להצלחה. כפי שהגו את היוצרים, אנשים נותרו ברמת התפתחות פרימיטיבית מאוד. לעומת זאת דינוזאורים הפכו ליצורים אינטליגנטים מאוד. הם לא נכחדו, אבל חיים בשקט על כדור הארץ. התמונה מספרת על חברות של ילד אנושי ודינוזאור.
בשנה שלאחר מכן הוצע לקהל הפרויקט "Finding Dory". בוב לקח חלק גם בפיתוח העלילה, כמו גם בסרטון "הנושא הימי" "פיקסאר" "Finding Dory: an Interview on Life Marine".
תוכניות וסיכויים
הדמות הראשית הייתה נמומו דורי המוכרת כבר במסע. דג המנתח הכחול מאופיין בחסד ובשכחה חסרת תקדים. האיש הטוב מבקש לכבוש את מחלתו ולמצוא משפחה. ואז כמעט כל התושבים המפורסמים ביותר באוקיאנוס מספרים על היכרותם איתו.
בשנת 2019, התסריט וההפקה של פיטרסון של וילקינס שואל שאלות החלו להופיע. הדמות הראשית מבינה הכל. הוא עסוק בכל הבעיות העולמיות, ונושאים דחופים כלל אינם אדישים. על פי המסורת שכבר נקבעה בשיתוף פעולה עם פיקסאר, בוב פעל גם כשחקן.
בסך הכל, האנימטור יצר מעל 20 קריקטורות. כמו כן, החיה השתתפה בציון טקס פרסי האוסקר ה -82. הוא ממשיך לעבוד באולפני פיקסאר.
בוב לא אומר דבר על חייו האישיים. הוא משוכנע לחלוטין שהפרטי צריך להישאר כך. הבמאי והתסריטאי אינו מתכוון להפוך את הווייתו לנחלת הקהל.
