הריקוד היפה והמסתורי ביותר של זמננו הוא ללא ספק הטנגו הארגנטינאי. זה ערבב תשוקה וטרגדיה, מאבק בין גבר לאישה, עימות בין להבה למים. מה היופי האמיתי של הריקוד הזה ומאיפה הוא בא?
ההיסטוריה של הטנגו
באמצע המאה ה -19, ארגנטינה חווה התאוששות כלכלית גדולה, אשר בכל זאת נפגעה בגלל היעדר משאבי עבודה. כדי לפצות על כך הכניסה ממשלת המדינה הטבות וקצבאות שונות למהגרים המעוניינים לעבוד - וזרם צעירים ספרדים, איטלקים, פולנים וגרמנים זרם לארגנטינה. כתוצאה מכך הוצפה המדינה על ידי צעירים שהחלו להתאמן בריקודים זה עם זה כדי להרשים את היפים המקומיים.
הגברים נאלצו לרקוד עם הגברים שכן היחס בין אוכלוסיית הנשים לארגנטינה לגברים השתנה דרמטית נגדם.
מהותו של הטנגו הגברי הסתכמה בדבר אחד - מצד אחד, הרקדנים הפגינו את כישרונות הריקוד שלהם, ומצד שני, את המאבק שלהם עם בן זוג למען טובת הגברת. לעתים קרובות התוצאה של תחרויות כאלה הייתה מותו של אחד הרקדנים, שנדקר על ידי יריב מזג מדי. זמן רב טנגו לא הוכר בחברה המנומסת, ולכן רקדו אותו בבתי בושת, בתי קפה, מוסדות הימורים וברים.
גרסאות מקור אחרות
לפי אחת הגרסאות, הטנגו הופיע לראשונה בקרב המורים הספרדים, שלימים העבירו אותו לשבטים הצוענים שהביאו את הריקוד הזה לארגנטינה. בתחילה הטנגו היה מהנה, קל ואפילו וולגרי מעט. גרסה אחרת אומרת שהמילה "טנגו" היא ממוצא יפני, ואת הריקוד עצמו המציאו היפנים שחיו בקובה. חובבים אחרים טוענים שמקורו של הטנגו הרבה לפני המאה ה -19 - הוא רקד על ידי עבדים שחורים, שהוסחו כך מהעבודה הקשה במטעים.
טנגו הוא סימביוזה של שבטים, תרבויות ולאומים שנותר פופולרי בעולם המודרני.
ולבסוף, תיאוריה נוספת על הופעתו של הטנגו טוענת כי לריקוד זה מקור קריאולי ומקורו במרכז אפריקה. תיאוריה זו נתמכת על ידי המיקום בו רוקדים את הטנגו - הברכיים מכופפות והישבן מעט לאחור. תורגם מהטנגו האפריקאי פירושו "מקום מיוחד" או "מקום מפגש", כמו גם סוג של תוף פולחני, שמקצב הרוקדים את הטנגו.
כיום, הטנגו הנלהב נחשב לריקוד היפה ביותר, מכיוון שהוא מאפשר לכם לחשוף אינסטינקטים אנושיים ולהראות בתנועות ריקוד את מלוא הקשר בין גבר לאישה.
