סיפור אהבה. הכותרת בלבד מאפיינת ברהיטות את המשמעות הכללית והתוכן העיקרי של כל יצירה ספרותית שנכתבה בסגנון דומה. זהו ספר על אהבה.
פעולתו של רומן רומנטי יכולה להתפתח בכל עידן ספציפי או בדיוני, גיבוריו יכולים להיות דמויות אמיתיות שהותירו חותם ניכר בהיסטוריה, או שבני דורנו הם אנשים צנועים ולא ראויים לציון שחיים בדיוק את אותם החיים כמו כולנו. אך במקביל הם אוהבים, נלחמים על אושרם, סובלים מאי הבנה ונפרדות, מתגברים על כל מיני מכשולים בשאיפתם זה לזה. וכמובן, אהבה כובשת הכל! גיבורים, בסופו של דבר, מוצאים את אושרם, לשמחתם של מיטיבי לכת ולקנאת אויבים.
לצד סיפורי אהבה מוכשרים באמת, יש מספר עצום של יצירות חלשות מאוד בינוניות מהז'אנר הזה. נראה כי ספרים כאלה נידונים לכישלון, ולא יהיה מבוקש להפצתם. אבל המצב בדיוק הפוך: הם אזלו במהירות. למרות כל חסרונותיה, כמו למשל רמה ספרותית חלשה מאוד, הדומיננטיות של קווי עלילה מונוטוניים ומוטבעים, תוצאה צפויה. מה הסיבה לפרדוקס הזה?
אתה יכול, כמובן, לתת את התשובה הבאה: יצירות כאלה נוצרות בכוונה על ידי מחבריהם לקהל קוראים מאוד ספציפי, המורכב מאנשים עם רמת חינוך ותרבות נמוכה יחסית; בדיוק כמו סדרות פרימיטיביות אינסופיות שהניחו את שיניהן, עם צפייה מסורה משלהן. אבל זה יהיה רק חלק מהאמת. מכיוון שלא נדיר שאנשים משכילים קוראים בהנאה סיפורי אהבה חלשים מאוד, שלא ניתן לחשוד בהם בחוסר תרבות וטעם טוב.
סביר להניח שהסיבה היא שסיפור אהבה, אפילו כתוב ברמה נמוכה, הוא דרך מצוינת לשכוח, לפחות לזמן מה, את המציאות שמסביב, על צרות ובעיות גם בחיים האישיים וגם בעבודה. הקורא, הצולל בעולם הרומנטי הזה, מוסח מחיי היומיום הקשים ולעיתים מאוד לא מושכים. לכן אני רוצה להאמין שגם בתקופתנו המחושבת והצינית, לא הכל נקנה ונמכר, שיש עדיין מקום לתחושות כנות ועמוקות ושני לבבות אוהבים בהחלט יתאחדו, למרות כל המכשולים והקשיים. וכשסיפור אהבה מסתיים ב"סוף טוב ", נשמתי מתחממת באופן לא רצוני. והבעיות והצרות שלהם כבר לא נראות כל כך עצובות.
