הסדרה אבודים (בקופות הרוסית היא נקראה "אבודים") פוצצה ממש את מצעד הטלוויזיה. אז מה סוד הפופולריות המטורפת כל כך?
פריצה על המסכים
"אבודים" הגיע למסכים כשסדרות עדיין לא היו דומיננטיות כל כך בטלוויזיה. 6 עונות, 118 פרקים - עבור אנשים רבים הסדרה הזו החליפה את החיים. מה הטעם? המטוס נמצא במצוקה מעל אי מדברי, חלק מהנוסעים ניצלים. וכאן העלילה מתחילה.
האי בכל זאת מתגלה כמיושב, אך הילידים אינם רוצים שיראו אותו. מדי פעם עפים סביב האי ענני עשן שחורים ממוצא לא ידוע.
הסדרה מובילה אט אט את סיפורה - חקר הג'ונגל של האי מדולל בפלאשבקים של ניצולים. מכור לסמים, משותק, אסיר, אח ואחות, טרוריסט לשעבר וכן הלאה. עם הזמן זה מתחיל להיראות כאילו הבמאי מוביל את הצופה באף ומנסה להצביע על הקשר בין כל הדמויות. הפרק מסתיים לרוב ברגע המסקרן ביותר, הגורם לעצבן קל לצופה. כותב הסדרה אף החל ללבוש חולצת טריקו עם הכיתוב "אני לא יודע", באומרו שהוא לא צריך לצפות ממנו לפרטים.
רֶטֶט
המחצית היפה של האנושות פנתה מיד לג'ק - חובש לשעבר שמתחיל לארגן אספקה באי, להשיג אוכל, לחפש מחסה. כמו כן, סוייר הכריזמטי זכה לתשומת לב ניכרת - הוא אנוכי, אנוכי, נרקיסיסט, אך מסוגל לבצע הישגים ברגע מסוכן. קייט היא פושעת המלווה בשוטר, סמל המין של התוכנית. משולש אהבה שכולל את ג'ק וסוייר רק יחמם את סכנות האי.
במהלך הסדרה כל דמות נחשפת, אהבה, יריבות פורצת בין הניצולים, מישהו מת בזמן שהוא חוקר אי מסוכן.
התסריטאים משתמשים בטכניקה מעניינת של "פלאש קדימה" - כשהם מראים אירוע שעומד לקרות.
הסוף מבלבל לחלוטין את הצופה. ענפים אלטרנטיביים רבים של פיתוח העלילה. בעיני רבים זה נראה לא הגיוני, וחלקם שמחו על המרכיב הפילוסופי. זה מורכב מכך שהאי הוא סוג של אזור חריג שאנשים נכנסו אליו פעם. האי שומר על איזון כוחות של טוב ורע, ושומר האי בוחר שומר חדש. הגמר גרוש ביותר מהמציאות, הוא מבוסס יותר על רגשות הצופה עצמו. כמעט כמו בבית הספר - "איך אתה מבין את העבודה הזו." ויש אלפי וריאציות. תוכלו למצוא אזכורים רבים לתנ"ך, או פשוט ליהנות מיצירתם המרהיבה של הבמאים.
