ציור קומיקס קשה יותר מציורים רגילים. על המחבר להיות לא רק בעל סגנון כתיבה אמנותי. בנוסף, יש צורך להכיר היטב את תורת הרישום: בניית קומפוזיציות, בחירת צבעים ושימוש נכון בכלים.
בחר שיטת ציור: קלאסית או מחשב. במקרה הראשון תזדקק לגיליונות נייר נקיים, עפרונות בעלי קשיות שונה, סרגל ומחק טוב. אם אתה מתכוון ליצור רצינות ביצירת קומיקס, תוכל לרכוש שולחן הטיה מיוחד. תזדקק גם למנורה ומחדד אוטומטי.
אם אתה רוצה לצייר קומיקס על המחשב שלך, אתה צריך להזמין לוח גרפיקה. מכשיר זה מאפשר שימוש בעט מיוחד ליצירת תמונות ישירות בעורך גרפיקה. אתה יכול להשתמש הן בתוכניות רגילות המאפשרות ציור פשוט (Photoshop, PaintToolSAI) והן ביישומים מיוחדים עבור מחברי קומיקס (MangaStudio).
דמויות (עריכה)
הבסיס של כל קומיקס הוא דמויות. עליכם לא רק לחשוב על הופעתו של הגיבור בפרטים הקטנים ביותר, אלא גם ליצור את דמותו. מהם המניעים העיקריים שלו, איך הוא מסתכל על העולם, איזה סוג של אנשים הוא אוהב וכו '. עדיף להכין קלפים נפרדים, שיעידו על רקע הדמות, על הדברים האהובים עליו ולא אהבתי, כמו גם על התפקיד המשוער בעלילה.
מומלץ ליצור לפחות שתי דמויות עיקריות: הגיבור והאנטגוניסט. זה יוסיף עניין לעלילה. התמודדויות וקשיים תמיד מושכים יותר תשומת לב. כמו כן, אל תכין את כל הדמויות מאותו מין. נערות יפות שמשחקות תפקידים משניים הופכות לרוב לפופולריות הרבה יותר מהדמות הראשית.
עלילה
לא משנה אם אתה מצייר סיפור מצחיק או מאלף - לעולם אל תצייר קומיקס עד שהגעת בעלילה. זה יאפשר לך לארגן טוב יותר תמונות ולהציג בצורה מדויקת את רגשות הדמויות.
יש לשים לב במיוחד לסביבה. בספר המתאר עצמו מתאר את מיקומן של הדמויות באמצעות מטפורות. יהיה עליכם לתאר גם יער חשוך, חדר חקירות ועוד ועוד. לכן עדיף לתאר תחילה כל סצנה במילים (ניתן להקליט או להכתיב על דיקטפון), ורק אז להמשיך לתמונה.
זכרו את החלקים המרכיבים של היצירה: פרולוג, אקספוזיציה, תפאורה, פיתוח פעולות, שיא, התעלמות ואפילוג. אין צורך לכלול את כולם, אך הם יעזרו לפתח את העלילה בצורה נכונה.
הרכב
זכרו כי קומיקס לא יכול להתחיל ולהסתיים בממרחים, שכן חלקים אלה מוקצים על רצועה נפרדת. המסגרת הראשונה צריכה לכלול תמיד את הסביבה עם הפרטים הקטנים ביותר, זה יאפשר לקורא לטבול מיד באווירה. כל התפשטות נפרדת צריכה להכיל את הפעולה שהושלמה, כמו פיסקה בטקסט.
עדיף למקם את האירועים העיקריים והפעולות בפינות, ולתת לאלה הקטנים את אמצע העמוד. עדיף שהמסגרת האחרונה של כל התפשטות מכילה ביטוי או פעולה שיעניינו את הקורא ויגרמו לו להפוך את הדף. זכרו שזריקות אופקיות רחבות מאטות את הפעולה, בעוד שזריקות אנכיות, להפך, מזרזות.
