ההדס הוא שיח ירוק-עד עם עלים מלבניים קטנים ופרחים לבנים קטנים. זהו אחד הצמחים המקורים העתיקים ביותר, על פי האגדה, הוא הובא לארץ מגן העדן על ידי אדם עצמו.
למה זה נקרא כך?
המילה "הדס" באה מהמילה היוונית הקדומה "מירון", פירושה "מור" או "מזור". ביוון הקיפו מטעי הדס את מקדשי אפרודיטה שנחשבה לאלת היופי. סוג ההדס כולל יותר ממאה מינים של עצים ושיחים ירוקי-עד שונים. מולדתם של כל המינים היא הים התיכון.
גובהו של שיח הדס או עץ לעתים רחוקות עולה על מטר. הכתר הצפוף נוצר מעלים קטנים ובשרניים המשדרים ארומה נעימה בשל התכולה הגבוהה של שמנים אתרים.
הדסים פורחים בקיץ או בסתיו. זה מראה יפה מאוד - הצמח מכוסה בפרחים חיוורים יפהפיים עם חמישה עלי כותרת. בדרך כלל הם בצבע לבן או ורוד חיוור. לאחר הפריחה נוצרים פירות - פירות יער כחולים מלבניים שאפשר לאכול, אם כי הם אינם נבדלים בטעמם הנעים.
הדסים משמשים זה מכבר לקישוט גינות חורף, חממות ואפילו חדרים. יתר על כן, בימי קדם, אנשים העריכו את ההדס לא רק על האטרקטיביות החיצונית שלו, אלא גם על סגולות הריפוי שלו. העניין הוא ששמנים אתריים מהדס תורמים למוות של פתוגנים. מרתחים וחליטות עלי הדס שימשו (ועדיין משמשים) לטיפול בשחפת, שפעת וכאבי גרון.
באירופה ובאסיה משתמשים בהדס למחלות כבד, קיבה ודלקת ריאות. וריח העלים והפרחים של צמח זה מרים משמעותית את מצב הרוח ומטהר את האוויר. שמן אתרי הדס משמש לעתים קרובות בבישול ובישום. מספר משמעותי של ניחוחות פופולריים מכיל תווים טהורים של הדס.
איך לטפל בהדס?
עצי הדס מעדיפים אור בהיר, אך אינם סובלים אור שמש ישיר, ולכן עדיף להשתמש בווילונות שקופים לריכוך ופיזורם. בקיץ ניתן להשאיר את ההדס בחוץ אם הטמפרטורה עולה על שמונה עשרה עד עשרים מעלות. בעונה הקרה, מומלץ להכניס את ההדס לבית, אם כי דגימות בוגרות יכולות לסבול כפור עד מינוס חמש מעלות מבלי לפגוע בעצמם.
הדס מתחיל לפרוח רק בשנה הרביעית או החמישית. אם תרצה, ניתן לתת לכתר כמעט כל צורה, שכן צמח זה סובל גיזום ללא בעיות. זו הסיבה שיחי הדס ועצים מוערכים כל כך על ידי מעצבי פנים ונוף מקצועיים.
