אף יצור לא חסין מפני צרות בכדור הארץ שלנו. אפילו הכלבים הצייתניים, הרגועים, הנבונים והנאמנים ביותר יכולים ללכת לאיבוד. ולא כדאי לדבר על כלבים שמפחדים מאוד מצלילים חזקים וקשים וגורים חסרי מנוחה. הורים חכמים מלמדים את ילדיהם ידע שקשור לבית שלהם על ידי שאלת השאלות "איך קוראים לך?", "איפה אתה גר?" וכדומה. לא ניתן ללמד כלבים לדבר, אך ניתן לתלות תגים על צווארם עם מידע ופרטי קשר של הבעלים.
הוראות
שלב 1
אז תיתן לאנשים אפשרות להשיג מטרה אצילית. לא כל עובר אורח יוכל לקחת גור אבוד הביתה. אבל כמעט כולם יכולים לחייג למספר טלפון כתוב או מוטבע על גבי תג. מסכים, התווית על הצוואר של הכלב תהיה בדיוק במקום. תן לזה להיות זוטות, אבל אתה צריך לחשוב על זה (התג) מראש.
שלב 2
מאוד מיואש לשים תוויות על צווארם של אותם כלבים המטפסים על ביוביות צרות, למשל, על מה שנקרא כלבי נבור או סתם כלבים שאוהבים לטפס בכל מיני חורים ונקיקים. קיימת סכנה שהכלב יתפוס משהו עם התג הזה ולא יוכל לצאת. זה חל גם על צווארונים.
שלב 3
בחירה מצוינת עבורך תהיה אסימון מתכת או תג כמו אסימונים של חייל וקצין. הם זולים יחסית. ובמספר חנויות חיות בערים גדולות יש שירות שעבורו תוכלו להזמין אסימון עם כיתוב לבחירתכם.
שלב 4
עכשיו בואו נדבר על מכשיר התג. הצד הראשון (הקדמי) כתוב בדרך כלל:
- מספר טלפון אחד או שלושה, בין אם נייד או קווי. אם אתה רוצה לנסוע עם הכלב שלך, הזן גם את קוד העיר של העיר שבו אתה גר מול כל מספר טלפון ביתי;
- שם הכלב;
- מידע אודות התגמול.
שלב 5
בגב התג תוכלו למקם כל מידע שתבחרו. לדוגמה:
- אנא החזירו אותי לבעלים;
- אני רוצה ללכת הביתה;
- התקשר לבעלים.
שלב 6
או שאתה יכול למלא משהו מיוחד:
- הכלב מסוכן;
- הכלב חולה;
- יש חיסון נגד כלבת.
שלב 7
לכלבים שמבלים זמן רב מחוץ לעיר, מומלץ לחרוט את כתובת הדאצ'ה או הבית הכפרי, כי זה יכול להיות בעייתי למצוא טלפון באזור. במקרה זה לקחת את הכלב הביתה קל יותר מאשר לנסות להתקשר לבעלים בחזרה.
