דיג הטבעת מתאים יותר למים עמוקים שבהם יש לפחות זרם קטן. זוהי שיטה ותיקה וותיקה למי שמחליט לתפוס קרפיון או קרם.
הוראות
שלב 1
הוא האמין כי סוג זה של דיג הומצא בפירנצה. לכן, לפעמים דיג על הטבעת נקרא גם "פלורנטין". סירת גומי מתאימה ביותר לסוג דיג זה. זה יעשה פחות רעש מאשר סירת פלסטיק או אלומיניום. יש צורך לצייד אותו בשני עוגנים. האחד ממוקם בירכתיים, השני בקשת. זאת בשל העובדה שעל הסירה לעמוד על פני הזרם. שני העוגנים חייבים להיות יציבים במידה סבירה, אך ניתן להסיר אותם בקלות. אם הסירה בכיוון הזרם, תוכלו להסתדר עם עוגן אחד.
שלב 2
חבלי העוגנים חייבים להיות ארוכים מספיק. זה גם ישמור על הסירה במצב יציב כאשר הזרם מהיר. את התפקיד של אחד העוגנים ניתן לשחק בארנק עם אוכל משלים בצורת דייסה, שיבולת שועל או תולעים. הארנק הוא תיק רשת עם חורים קטנים. משוקלל עם מטען, הוא נזרק למים על קו דיג או חוט. כשמדגים דגיגים, משתמשים לעתים קרובות בטעמים שונים. מלאכותי או טבעי (שום, שמיר, טימין).
שלב 3
בעת דיג מסירה, זה הכי נוח להשתמש במוט קצר. אורכו האופטימלי הוא בין 70 ל 100 ס מ. רצוי לצייד אותו בהנהון חזק. עדיף שהמוט עשוי קפיץ. רצוי לבחור סליל אינרציאלי. אתה יכול לבנות מבנה כזה בעצמך. כל מוט פיברגלס מתאים לכך.
שלב 4
מיכל פלסטיק מותקן לעתים קרובות מתחת למזין. רשת רשת עם עומס תעשה גם כן. המזין לא אמור לצוף מלמטה. חוט דיג מתוח היטב בעובי של מטר אחד מחובר אליו. ניתן ליצור חורים במזין בעזרת מלחם או מקדחה. עדיף להכין אותם בקוטר של 5 עד 7 מ מ.
שלב 5
כדי להתחיל לדוג, עליך לעגון בשני העוגנים. הטבעת חייבת להיות מחוברת בצורה מאובטחת לקו, אשר מוטב בצורה הטובה ביותר על סליל. זה ימנע בלבול. חוט דיג בעובי 0.3-0.5 מ מ יעשה. יש להעביר את הטבעת דרך הקצה החופשי של הכבל. יש לחבר היטב את חוט הארנק לפיתוי.
שלב 6
יש לחבר את הפיתיון שהוכן מראש על הקרס. הטבעת אמורה לשקוע כמעט עד לתחתית. מתח הקו צריך להיות קל להתאמה. לפעמים עושים חתך בטבעת. קל יותר להתחיל את הקו מהמזין דרכו. הטבעת עצמה היא לרוב עופרת. בקוטר של כ- 50-60 מ מ. ניתן לעשות את הטבעת גם להסרה וגם לא להסרה. הפיתיון מועבר לאורך הקו באמצעות טבעת. באותו אופן, המלכוד עולה דרך הטבעת.
