הקיסר ה -122 מייג'י שלט בארץ השמש העולה במשך כ -45 שנה, עד 1912 (כלומר עד מותו). והפעם הפך לתקופת השינויים הפוליטיים, החברתיים והתרבותיים העולמיים ביפן. כתוצאה מכך, מדינת אי זו הפכה למעצמה המתקדמת ביותר באוקיאנוס השקט. יפנים רבים גאים באירועי עידן מייג'י, וכמובן שיש להם את הזכות לעשות זאת.
עלייתו של מייג'י לשלטון וכמה רפורמות חשובות
הקיסר מייג'י היה בנו של הקיסר קומיי על ידי אחת ממשרתות הכבוד שלו. הוא נולד בנובמבר 1852. וכעבור שמונה חודשים הגיעו "האוניות השחורות" למפרץ אדו בפיקודו של הנווט האמריקני המפורסם מתיו פרי. הטייסת של פרי כללה אלפיים מלחים והיתה חמושת בתותחים שיורים פצצות נפץ.
היפנים, כשראו את הספינות הללו, הבינו כי בהיבטים רבים הם פיגרו אחרי ה"גאייג'ינים "(כפי שמכנים זרים ביפן). וזה, למעשה, קבע מראש את הופעתה של דמות כזו כמו מייג'י. הוא עלה לכס החרצית כביכול ב -3 בפברואר 1867 - זה היה היום החשוב ביותר לא רק לביוגרפיה האישית שלו, אלא גם להיסטוריה של המדינה כולה. בתחילה שלטונו של מייג'י היה רשמי וסמלי בלבד, אך אז הצליח להשיג כוח מלא ותרם תרומה משמעותית לרפורמה ביפן.
ב- 1869 חתם מייג'י על צו להעביר את הבירה מקיוטו לאדו, ואז שונה שמו לאדו טוקיו. בשנת 1871 נפטר הקיסר מכל הדיימיו שטענו לעצמאות (דאימיו - האדונים הפיאודלים הגדולים, מושלי הפרובינציות). והוא הפך את הפרובינציות עצמן למחוזות, שעכשיו נאלצו לציית בקפדנות לרשויות המרכזיות.
ואז בוצעה רפורמה חקלאית, שקבעה בעלות פרטית על חלקות אדמות, נוצר פרלמנט, הונהג שירות צבאי אוניברסלי, ללא קשר למעמד וכו '. המדינה עשתה מודרניזציה מהירה. בשנת 1872 נבנתה מסילת הברזל הראשונה ביפן בהשתתפות מהנדסים מערביים. הקטרים הובאו מהעולם הישן, והעבודה על פרויקט בניין התחנה בוצעה בארצות הברית. הקיסר עצמו היה הראשון שניסה את התחבורה החדשה.
מייג'י - שליט שאינו דומה לאחרים
לאחר שנת 1873 השתנה מראהו של הקיסר בצורה ניכרת והוא הפך למדים המותאמים על פי המודל האירופי, קיצץ את שערו וגדל שפם. בעקבותיו החליפו אנשי החצר גם את בגדיהם ותדמיתם. מייג'י הפך לשליט הראשון שאיפשר לצייר שניים מדיוקנאותיו. בנוסף, הוא השתתף באופן אישי בכמה מהטקסים הציבוריים. קיסרי העבר לא עשו זאת: האמינו כי מסוכן לבני תמותה בלבד להסתכל עליהם, צאצאי האלים הקדומים, כאילו הם יכולים להתעוור.
מייג'י גם היה שונה מקודמיו בכך שהוא הופיע בקבלות פנים חברתיות רק עם אשתו החוקית. פעם הוא אפילו הלך זרוע ביד עם אשתו, בהתאם לכללי הנימוס המערבי ובניגוד לכללי היפנים. אבל לא צריך לחשוב שמייג'י היה אדם מונוגמי - הוא שמר על הרמון שלם של פילגשים.
ומייג'י אהב מאוד שירה, וכל חייו כתב שירה בז'אנרים המסורתיים לארץ השמש העולה. הדוגמאות הטובות ביותר ליצירתיות הפואטית שלו יש למעריציהם כיום.
מייג'י כשליט בכלל היה אהוב מאוד על עמו. תעיד על כך העובדה הבאה: כאשר הקיסר נפטר (וזה קרה ביולי 1912) מיליוני אנשים מכל רחבי יפן נסעו לבירה להיפרד ממייג'י. זה היה המקרה הראשון בתולדות המדינה: קודם לכן נכחו רק הלוקים בקרובים לשליטים.
