דיג בים הוא פעילות מאוד פזיזה ומרגשת. הדרך הקלה ביותר לתפוס גובי היא בים. לדוגמא, בים השחור דג זה נתפס בכל עת של השנה ונוגס בכל פיתיון שמקורו בבעלי חיים.
גובי הים השחור הוא דג בינוני שנתפס בצורה מושלמת עם כל פיתיון והתמודדות. גודלו הממוצע של גובית בוגרת בים השחור היא 10-15 ס מ, והמשקל אינו עולה על 200 גרם. את הגובי ניתן לתפוס בעזרת מוט צף או חמור. אין צורך בהטלות ארוכות, ולכן הדיג יצליח הן מהסירה והן מהחוף או מהמזח.
התמודדות ופיתיון לתפיסת גובי ים שחורים
ניתן להשתמש במוט מסתובב רגיל עם סליל מסתובב כמוט חמור ים. קוטר הקו האופטימלי לתפיסת דגי ים בינוניים הוא 0.4 מילימטרים. משקל החמור צריך להיות במשקל של כ- 100 גרם. עבור ווים, ניתן להשתמש בקרסים גדולים לשור, מכיוון שהקטנים יותר יבלעו עמוק מדי.
הפיתיון לתפיסת כלובי הים הוא כל פירות ים: חתיכות דגים טריים, תולעי ים, בשר סרטנים או שרימפס, מולים, רפנה, חלזונות וכו '. ניתן גם להשתמש במוצרי בשר, למשל, חתיכות נקניקיות, נקניקיות, בשר מבושל.
הטכניקה של תפיסת גובי על הדונק פשוטה מאוד. ההתמודדות נזרקת לעומק של יותר מ -50 סנטימטרים, ולאחריה הנשיכות מתחילות כמעט מיד. שוורים תמיד תופסים את הפיתיון בצורה חדה ובדרך כלל לא יורדים מהוו, ולכן אין צורך בקרסים מורכבים.
בים, לא רק סחף, אלא גם כל דג גדול יכול לנשוך על החמור, לכן עדיף לפקח כל הזמן על העקיצות ולהסיר את ההתמודדות מהמים בזמן. כיבוס פעיל של עכברים נצפה בדרך כלל בבוקר לפני השעה 12:00 ובערב כשהזמן עובר לשקיעה.
אורח חיים של גובי ים
הגובי הוא דג טורף, אך הוא לא רודף אחרי טרף ומנהל אורח חיים בישיבה. לכן, תפיסתו אינה מחייבת שימוש בטריקים כגון פרסום ומשחק הפיתיון. הגובי ניזון מחסרי חוליות בנטיים, דגים צעירים, ביצים, זחלים, רכיכות ומזון אחר שמקורו בבעלי חיים.
טורף זה מסתתר בדרך כלל מאחורי אבנים ומחכה בסבלנות שטרפו יהיה בקרבתו. לכן קוראים לגלגי הים "סקולפין". זה יכול גם לקבור את עצמו בסחף ובחול. בבוקר ובערב, הגובי מחפש אוכל בתחתית. הגובית לא נשארת על גדות החול זמן רב, לכן לצורך דיג מוצלח יש לחפש מקומות עם קרקעית סלעית ואצות. נשיכה פעילה נצפית בדרך כלל ליד מזחים ושוברי גלים, שם גוברים מוצאים מחסה ויוצרים חורים בין אבני האבן. המקומות המבטיחים ביותר לדוג הם נקיקים בשוברי גלים וחורים בין רכסי האבן.
