הריקוד המרהיב והמצטיין הזה כובש בביטחון את המרחב העולמי הבימתי. אני חייב לומר שרבים מהכוריאוגרפים אינם רואים בסגנון זה ריקוד. כמו שאומרים, ווג הוא סט של תנוחות פלסטיק. אבל, כך או אחרת, כיוון זה זוכה לפופולריות ובבתי ספר לריקודים רבים הם מלמדים ריקוד ווג.
ההיסטוריה של המחול החלה בשנות ה -60 של המאה הקודמת באמריקה. במקור הוא בוצע באזורים הלטיניים באמריקה הלטינית ובכושים בארצות הברית. באותה תקופה נציגי נטייה מינית לא מסורתית התחפשו לבוש נשים והופיעו בכדורים בהארלם.
סגנון זה זכה לתהילה בסוף שנות התשעים. זה זכה לפופולריות על ידי הזמרת מדונה והסרט התיעודי פריז בוער. הסרט זכה בפרסים רבים, וסגנון האופנה התבסס היטב בבתי ספר לדיסקוטקים ולמחול. זה נשאר צובר פופולריות עד עצם היום הזה.
הרקדנית ווילי נינג'ה נחשבת למייסדה. הוא שילב את התנוחות, ההליכות והתנועות הפתאומיות של דגמי מגזין "ווג" לביצוע שלם.
מאפיין מובהק של הריקוד הוא הקפאה פתאומית של הרקדנית באחת התנוחות לזמן מה, ואז המשך התנועה. הרקדנית מדגימה תנוחות מגובשות המזכירות תצלומים של כוכבי קולנוע. נעשה שימוש גם בהליכה היומרנית של דוגמניות האופנה על המסלול.
הסגנון נקרא במקור Presentation, ואז Performance. סגנון יוצא דופן זה מחייב רקדן לחשוף וליישם את כל כישרונות המשחק והיצירתיות שלו. אלתור תופס בו מקום משמעותי.
